היו שלום ותודה על המילים
זה פוסט פרידה. לא פשוט. מורכב. כמו החיים. הבלוג הזה יצא לדרך לפני כמעט חמש שנים. חמש שנים בהן הרשיתי לעצמי אט אט להיפתח, לשתף, לחלוק, להתרגש, ואפילו ליצור דו-שיח. אם הייתם פוגשים אותי לפני חמש שנים...
View Articleהלידה בקרוב!
שלום חברות וחברים יקרות ויקרים! מזמן לא השתמענו :) אני כל כך מתגעגעת לבלוג הזה שלי ואליכן/ם, הקוראות והקוראים שאני כה מעריכה ואוהבת. הבלוג עוד לא חוזר לפעילות אבל חשוב לי לעדכן אתכן/ם בהתרחשויות...
View Articleביחד ובנפרד
אני לא כל כך יודעת איך לפתוח את הפוסט הזה. כל כך הרבה קורה בחודשים האחרונים... אז רגע, אני מסדירה נשימה, מתרכזת. בעצם, על זה אני רוצה לספר לכן! על יומיים של הסדרת נשימה. לא כתבתי כאן מזמן, כבר כמה...
View Articleאי שם
הימים הם ימי חזרה לשגרה ואני מגלה שקשה לי יותר מבעבר. בכלל, הכל אצלי איטי יותר. ובמקום להילחם (כפי שאני רגילה) ולהיכנס לקצב בכל הכוח אני מתמסרת לאיטיות הזו. ללאות. וברקע רעידת אדמה אי שם, במקום האהוב...
View Articleתמימות אפלה
זיכרון כתה י"א בית הספר מקיף ז'בבאר שבע יום ראשון ללימודים. אני חדשה. ילדה מחולות הקיבוץ שעברה לגור בבירת הנגב. לא מכירה אף אחד אבל משום מה, מיד, מרגישה בבית. עוד ייווצרו כאן זיכרונות, חוויות של...
View Articleהנני כאן. גם כשאינני כאן.
שבוע 38. מאמינים? שלושים ושמונה שבועות של התכנסות פנימה. שבוע אחר שבוע, יום אחר יום, רגע אחרי רגע. התכנסות שמשתבללת עמוק עמוק אל תוך עצמה. אל תוך עצמי. הכתיבה קשה לי, הדיבור כבד לי, אפילו המצלמה מקליקה...
View Articleמאז שלמדתי לאחוז בעיפרון
מתי לראשונה יצרת אמנות כתרפיה? ככלי שמביא מעט מזור ונחמה לנפש. השאלה הזו נשאלה לפני כשנה במסגרת קורס בו למדתי שנקרא "הסמלה חזותית, בין-סובייקטיביות וטיפול באמנות". שם מפוצץ שבסה"כ מגדיר די בתמצות (אני...
View Articleסתיו במדריד
לא מאמינה שכבר עבר חודש! חודש מאז בילינו לנו ארבעה ימים שמחים וצבעוניים בעיר האלמודוברית והנפלאה מדריד. ובאמת, כמו אצל אלמודובר, היה בה הכל מהכל. אוכל. המון אוכל. המון המון אוכל. צבע, צליל, אנשים...
View Articleיוצאת אל האור
שלום מזמן לא הייתי עכשיו חוזרת לגיחה קלה בתקווה שבקרוב תשוב הפעילות כאן כפי שהייתה בימים ימימה. בינתיים זו רק הבלחה קפיצה קטנה כדי להרגיש שוב קצת את המים, אם הם עדיין רטובים. שקט כאן לאחרונה. וזה בד"כ...
View Articleבקצב הלב
ממשיכה את מסעי בין נשים מרתקות. נשים יוצרות. נשים יצריות. נשים חיות. והפעם אני רוצה להציג את יעל. יעל שהיא צליל, שהיא קול. צרודה, עמוקה, חדה, ברורה שואפת אוויר ונושפת מנגינה. מלהטטת בין קלידי הפסנתר,...
View Articleהדברים פחות שבירים משנדמה לנו
אדבר איתך / רחל שפירא כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך תן לי לדבר אליך וללכת בין צלליך להיות איתך לא אשאל אותך מדוע לא אחריד את בדידותך זהירה, כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר איתך. יש בי כח, יש...
View Articleגיבורי(ות) על
לאחרונה אנחנו חזק בענייני גיבורים. גיבורי על כמובן. חסונים כאלה עם טייץ ומבט עז בעיניים. לחלקם אפילו יש גלימה! והם כמובן תמיד מנצחים ותמיד מצילים את העולם. בסלון ביתנו (ולפעמים גם באמבטיה) דרים סופרמן...
View Articleהדרך
באתי אליה בשעת ארוחת הצהריים. "את רעבה?"היא שואלת בחיוך מזמין. "תמיד."אני עונה. היא בוחרת עבורי צלחת יפהפיה ומוזגת בנדיבות מרק מהביל. טעים. כל כך טעים. אני מחסלת הכל. היא עדיין מחייכת ברוך וקמה בדיוק...
View Articleפעולה של הקשבה עמוקה (שרק במקרה נעשתה עם העיניים)
יש ימים כאלה שהכל מתחרבש וכל התוכניות נעצרות ולא רוצות להתקדם ובכלל יש איזו אנרגיה של תקיעות ומשום מה השמש בשמיים שיצאה מבעד לעננים לא מצליחה לרכך את הדכדוך שמתפשט אט אט במעלה הגרון אל עבר שקיקי...
View Articleלהפוך את הלימון ללימונדה
להפוך את הלימון ללימונדה מאז העליתי את פרויקט "חשופה" שלי לאוויר העולם (הווירטואלי וגם הממשי), הוצפתי בשטף מרענן ומרווה של תגובות מפרגנות, אוהבות, מחבקות, נעימות. מאד נעימות. והנה היום נתקלתי בתגובה...
View Articleהאגו הזה
האגו הזה. מה עושים איתו?מה עושים בו? את קמה בבוקר. הוא שם.את שוטפת פנים. הוא שם.את מחבקת את ילדייך. הוא שם.את נושמת. הוא שם. הוא לא מרפה.הקללה שלי. הברכה שלי. אז אסדר את הבית. אחזיר את הצעצועים...
View Articleהתחלות
כשאני כותבת על התחלות, אני דווקא מתחילה מהסוף. בשבוע שעבר צילמתי אישה בת 102(!) איך הגעתי אליה? עוד אפרט בהמשך. אנחנו הרי מתחילות מהסוף, לא? שאלתי אותה מהו הסוד לאריכות ימים. היא חשבה כמה רגעים...
View Articleאני אוהבת
אני אוהבת את העיר. אני אוהבת פיח, בניינים אפורים, טיח מתקלף, המולה סואנת, אמריקנו בשדרה, אנונימיות אורבנית. אני אוהבת בית. לשבת בשיכול רגליים על ספה ולבהות או לתקתק במרץ במחשב או ללטף שיער קצרצר של...
View Articleאתבונן
איך מנסחים מין תודה כזו שבאה מעומק מעמקי הלב והנשמה?הרי מדובר כולה בארבע אותיות קטנות : ת ו ד ה . מילה מתעתעת, צנועה ופשוטה שנוצרת בתוכה זר מרהיב של פרחי אביב, מלבלבים במלוא תפארתם. אחרי שנזרעו הזרעים,...
View Articleנסים ונפלאות
שלום לכן חברות, ושלום לכם חברים אני שמחה, נרגשת ומתכבדת לפתוח את הפוסט הזה בהזמנה חגיגית! ביום חמישי הקרוב ה- 6.4 תיערך מסיבת השקה ומיני-תערוכה לכבוד צאת הספר שלי "חשופה - Exposed" בגלריה ארטמיסיה...
View Articleחמש עשרה דקות
אירוח בתכנית "בוקר חם" (תוכלו לראות אותי כאן ב-1:07:45) חמש עשרה דקות חלילים וכינורות בסך הכל רוצה להיות אחת שיזכרו תני חיוך נוצץ סוף בלון להתפוצץ לא כדאי להתאמץ בכל מקרה מתוך "חמש עשרה דקות" / אסף...
View Articleארץ הגעגוע
הוֹ, פַּעֲמוֹן שֶׁל הַכְּפָר שֶׁלִּי, כּוֹאֵב בְּאַחַר־הַצָּהֳרַיִם הַשָּׁלֵו, כָּל צִלְצוּל שֶׁלְּךָ נִשְׁמָע בְּתוֹךְ נַפְשִׁי. וְקוֹלְךָ הַנִּשְׁמָע כֹּה אִטִּי, נִשְׁמָע עָצוּב כָּל־כָּךְ מִן...
View Articleלהסיר את המסיכה
פעם, מזמן, כתבתי כך: "גם אני לפעמים מרגישה קצת כמו לולה מיי הקטנה שמשתוקקת לעגילי טיפאני'ס עדינים. שבונה לעצמה פרסונה, אלטר אגו, וחוצה את רחובות ניו יורק עטויה במסיכה. הבלוג הזה הוא האלטר אגו שלי והוא...
View Articleהודו כי טוב
"אמא, בואי ניסע להודו"משפט שהתגלגל אל המרחב והתקבל בזרועות פתוחות. אף פעם אין "זמן טוב"לנסוע להודו. בטח לא כשיש לך ילדים קטנים, גבר טרוד וקריירה מתפתחת. אבל המשפט הזה היה פשוט חייב להתגלגל החוצה....
View Articleקייטנת קיץ
יש מקומות שהם אוויר לנשימה, משב רוח מלטף ורענן. כזה הוא הסטודיו של מיכאלה ששוכן אי-כאן בקיבוץ ברקאי. ארבעה קירות שעוטפים בקרבם עושר של צבעים, טקסטורות, ידע ורגש. בקיץ הקרוב, בחודש יולי שבא עלינו...
View Article