Quantcast
Channel: Lula
Viewing all 112 articles
Browse latest View live
↧

שלח לי שקט

November 18, 2012, 11:10 pm
$
0
0

אין לי מה להגיד
אין לי מה לספר
החרדות עולות מן המחשכים
השדים יוצאים במחולות
וכל שאני מבקשת
ומייחלת
ומאחלת

שקט

שלח לי שקט / יונה וולך

שלח לי שקט טוב מוגן
שלח לי שקט מענן
שלח לי שקט ממוכן
לשמוע שקט לא מכאן
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

שלח לי שקט מאורגן
שלח לי שקט מעודכן
שלח לי שקט מפואר
תשלח לי שקט מהכפר
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

שקט, שקט, שקט מופתי
מיום הולדתי עד יום מותי
שקט עד יום מותי.

שלח לי שקט מהודר
שלח לי שקט מאולתר
שלח לי שקט ירח
תשלח לי שקט בין כוכבים
תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה.

שקט, שקט...

מתוך : Dolce Vita Blog

מתוך : Evie S

מתוך : הבלוג של Julia M. Usher

מתוך : Casa e Jardim

מתוך : Everything Turqoise 

מתוך : Vita Ranunkler

מתוך : My White Room

מתוך : Catchadragonfly

מתוך : Pinterest

מתוך : Kel.Kon

מתוך : Storegarden

מתוך : Daisy Chain
מתוך  Bersa

מתוך : Marcus Design

מתוך : SF Girl By Bay

מתוך : Arch.Blox

מתוך : Indulgy

מתוך : Sacramento Street

  
↧
Search

על הנייר

November 27, 2012, 12:52 am
$
0
0

יש משהו מרגיע בדף נייר לבן
רגע לפני שמתחילים למלא אותו בתוכן.
הלובן המסנוור מציע אינסוף אפשרויות
אינסוף רעיונות.

אני לא מפחדת מהרגע הזה של ה"לפני".
אני שמחה איתו.
מדמיינת מה הולך להתרחש ממש עוד מעט.
מייחלת שלא אתאכזב
ושאתרגש ואנצור את היצירה שתבוא.

הפעם אציג ארבע יוצרות שעושות לדף הנייר הלבן בית ספר
בכישרון גדול
ברוך
ברגישות
ובהומור.

בצבעוניות
עדינה
או
נועזת.

עם חיוך, עם קריצה, עם דמעה קטנה בזווית העין.

כל יוצרת מספרת את היצירה שלה
בעזרת החומר שהוא אולי הפשוט ביותר:
נייר.


אורה אפשטיין היא האמא של

מעשיות נייר

ערכות יצירה הבנויות מבסיסי קרטון מאויירים עליהם ניתן ליצור קולאז'ים מניירות ממוחזרים.
האיורים נעים מדמויות של ילדים דרך כלי רכב, ציפורים ופרחים ועוד ועוד.





אורה היא מעצבת גראפית ובאה מתחום ההוראה.
לדבריה בגיל 40 היא הגיעה לפרשת דרכים ותהתה מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה.
בעקבות שיחה עם הגננת הנפלאה של בנותיה עלה צורך בכלי הבעתי עבור ילדי הגן.
אורה ביקשה מהגננת לפרט על מה היא חולמת
ועיצבה ערכות נהדרות שמעוררות את בלוטות היצירה.




בעקבות לימודי קיימות במרכז למנהיגות סביבתית אשר במהלכם הועלו סוגיות סביבתיות-חברתיות
בחרה אורה להתמקד בחינוך לקיימות.
היא חיפשה דרך להנגיש את תחום השימוש החוזר בחומרים קיימים.



הערכות שיצרה עושות בדיוק את זה.
הילדים מקבלים את בסיסי הקרטון ומבטאים על פניהם את עולמם הייחודי בעזרת מגזרות עיתון.
לדברי אורה הבסיס הנתון מאפשר גם לילדים ש"מתקשים" או מפחדים לצייר
ליצור בבטחה ובהנאה.
והילדים כמובן נרתמים למשימה בשמחה גדולה ומבקשים עוד ועוד בסיסים.



זה לא סוד שגם המבוגרים נהנים ליצור יחד עם הילדים
ואפילו לבד בשעות הפנאי :)

אני מיד חשבתי גם על אפשרויות של הדבקת חומרים נוספים כמו בדים, כפתורים וסרטים ובכלל כיד הדמיון הטובה.

כמה נפלא!






מיכל גל - מרקו (Micush) 

היא מאיירת בחסד.

מעבירה את הניואנסים העדינים ביותר
ופורטת על מיתרי הרגש והזיכרון 
בנועם ובאהבה.

האיורים של מיכל מחזירים אותי אחורה.
לרגעים.

הסצנות שמיכל מציגה מזכירים לי רגעים מחיי.
מציפים את חושיי.
אני ממש יכולה להרגיש את מגע העשב המלטף
לשמוע את פכפוך הנחל הרוגע
להריח את פרחי הבר העדינים.




ביקשתי ממיכל שתספר לי על עצמה ועל תהליך היצירה והנה הטקסט המקסים שהיא שלחה:

כששואלים אותי איך הגעת לתחום של איור, אני מנסה לחשוב ונראה לי שיותר נכון לומר שהוא פשוט תמיד היה שם רק לא החשבתי אותו אף פעם כמקצוע או אופציה לפרנסה.
בשנה האחרונה זה קיבל תפנית משמעותית כשהפך לפרנסה העיקרית שלי ואני מאושרת מכך ונהנית מכל רגע.


גדלתי בהוד השרון, ילדות ישראלית יחפה ומאושרת, כזו שאני מאחלת לכל ילד באשר הוא.
שיחקנו בין הפרדסים למטעים, אוספים תותים וקלמנטינות היישר מהעצים.
היינו מטיילים במטעי הפאקנים אוספים את כל מה שכבר נשר מהעצים... היינו נטולי דאגות.
זה משהו שאני תמיד אתגעגע אליו ותמיד אשאף להעניק לילדות שלי, בייחוד נוכח המציאות שהשתנתה מאוד עבור הילדים של ימינו.
הלוואי ויכולתי ליצור להן עולם כזה קסום ונאיבי.



לא הרבה יודעים אבל יש לי בעיית קשב, כל רעש מוציא אותי מהריכוז והאיור נותן לי את השקט הפנימי והשלווה שלעיתים מאוד קשה לי למצוא במרוץ היומיומי של החיים, ואיכשהו גם אם לא התכוונתי מלכתחילה לרוב השקט הזה מוקרן אצלי באיורים, סוג של הרמוניה שברגע אחד נתון כל כולי בתוך זה.


הייתי מאז ומתמיד ילדה מאוד ביישנית כמעט ולא שמעו אותי, בשיעורים הייתי מתביישת להרים את היד ועד היום לא ממש ברור לי איך סיימתי קורס קצינים.
הציור נתן לי הרבה פעמים כח מקום לברוח אליו ומקום להתבטא, המחברות שלי היו מלאות בציורים, במקום שהיה לי חסך עצום ביכולת ביטוי מילולית באו הציורים.
אני מאמינה שזה בעיקר גם מה שהעשיר לי את הדמיון כילדה, המון חלומות בהקיץ, המון עולמות קסומים שנוצרו מתוך הצורך הזה לבטא דברים שהתרחשו בפנים.
לשמחתי יצרתי לעצמי עושר פנימי שעיצב את מי שאני כיום.


אני מקווה שבאיורים שלי אני מעבירה את האהבה הגדולה לחי ולטבע לסובב אותנו.
מקווה שאני מצליחה להעביר את המסר שמעבר לקדמה כדאי לעצור לפעמים ולהסתכל סביבנו כי הרבה יופי נמצא שם.
לתת לילדנו ליהנות מהנאיביות שלהם עוד קצת רגע לפני שאנחנו דוחפים אותם להתבגר, לתת לדמיון לעבוד ולהתפתח.



אני מאוד אוהבת אומנות יפנית, אני כמעט בטוחה שיום אחד זה יבוא לידי ביטוי באיורים שלי.
אני משתעממת מאוד מהר לכן אין לי סגנון עיקבי באיורים שלי, אני אוהבת כמעט את כל הסגנונות ולא אוהבת להתקבע, בתקווה שיהיה לי זמן ללמוד ולעשות את הכל.





אני נמשכת מאוד לעולמות קסומים של פנטזיה, לתקופות שונות והיסטוריה, שיחקתי כמה שנים טובות דרקונים ומבוכים ואם היה לי זמן כנראה שהייתי עושה את זה עד היום.
אני מתרגשת כמעט מכל דבר, אני מסוגלת לבכות בסרטים של וולט דיסני, בעצם כשאני חושבת על זה מאוד קל לגרום לי לבכות.







מורן אלחלל

שאבה השראה מעולם האוריגאמי ויצרה סדרת מוביילים מופלאים.

היא תרגמה את אומנות קיפולי נייר היפנית המסורתית
לקיפולי בד ויצירת אובייקטים עדינים ונעימים
שמאפשרים משחק ושינוי לפי בחירה.

המוביילים מייצרים תחושה של תום ועדינות
אך גם מהווים אלמנט עיצובי מרשים ואסתטי.

כדאי לבקר בחנות ה ETSY
של מורן וליהנות משפע של מוביילים מתוקים ושווים.



הנה מה שמורן מספרת על יצירותיה:

אני מורן אלחלל, מעצבת מוצר בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר הקמתי את הסטודיו שלי לאחר הולדתה של בתי עלמה. בסטודיו שלי בחרתי לייצר מוצרים לקטנטנים שמלווים אותם לאורך השנים (וכך גם בעצם המוצרים לא לקטנים בלבד). 



סיימתי את שנקר לפני כ-4 שנים  ובפרוייקט הגמר שלי בשנקר בחרתי להציג את תהליך העבודה שלי כמעצבת ואת ההחלטות שנעשות במהלך הדרך עד להגעה למוצר מזוקק ול"יפה" בעיניי וכל זאת, דרך עבודה עם חומרים קבועים מראש ונקודות עוגן המנחות את התהליך כולו ומנתבות אותו.
אני אוהבת לעבוד עם החומר ( עץ, בד, מתכת ונייר ) ובגדלים שאפשר לבחון ולהרגיש יחסית במיידיות.
אפשר להגיד שהחיפוש התמידי אחר חומרים חדשים וטכנולוגיות ייצור יחד עם שימוש בצורות קלאסיות הם אבני המשחק שלי.  מציאת החיבור בין החומרים, הצבעוניות והצורות מאריך את חיי המוצר ואת שילובו בעולמם של הקטנטנים וגם של הגדולים. כמו כן הבחירה ביצור סדרתי יחד עם עבודת יד מאפשרת לתת את מלוא תשומת הלב לפרטים, ובכך ולגרום לכל מוצר להיות ייחודי, דומה אך מעט שונה מקודמו. 




כך גם נולדו המוביילים, הניסיון והמחקר של אוריגמי דרך בד וחומרים נוספים עניין אותי, בחירת הצורה והקיפולים המתאימים לשיטה בה עבדתי, כמו גם הבחירה בעץ בלזה כמתלה והאיורים של הענף והמשוטים הם אלו שבסוף ייעדו  את המובייל לחדר תינוקות וילדים.
כמו כן, רציתי ליצור משהו חדש הן מבחינת חיבור החומר והן מבחינת המוצר עצמו, הבחירה  בבלזה טבעית ובבד כותנה מאפשרות לחוש את המוצר מבלי לפגוע בו, והשימוש באטבים משאיר המון מקום לדימיון ומזמין לחדש ולשנות את המוצר מעת לעת ובאשר לילדים הוא משאיר את החופש  לשלב במובייל יצירות משלהם.     





 עיצוב מוצר בעיני מתחיל במשיכה אל חומר או לרעיון שצץ בראש וממשיך בניסוי ותעייה, חיפוש אחר השלם ומסתיים בסוף כאשר הוא ארוז ומוכן להיות מוצג על המדף. לאריזה ולדרך בה המוצר מוגש ללקוח יש חלק משמעותי בעיני, היא חלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו.
באוריגמי באופן צפציפי יש משהו אסתטי מיוחד ושונה ושיטה זו משמשת אותי הרבה אם באריזות, בגרפיקה וכמובן בשילוב בתוך המוצרים החדשים.



יערה ציקורל
היא האשה מאחורי המותג

"חדר משלך".

טעמה המשובח מאפשר לה לעצב חללים נעימים, צבעוניים וקלילים
ומעבר לכך היא גם מייצרת אלמנטים דקורטיביים שיוסיפו את ה"wow-factor".

נתקלתי במסגרות הפרפרים שיצרה ומיד נשביתי בקסמן.
כל כך פשוט וכל כך מקסים ומשמח.

יש במסגרות האלה משהו מזמין ומתוק
ואני יכולה לדמיין אותן משתלבות היטב בכמה וכמה פינות בביתי.

ניתן לרכוש את התמונות הללו ועוד פריטים מקסימים
בחנות המרמלדה
של חדר משלך.



והנה מה שיערה מספרת:

אני גרה בקיבוץ אלמוג, נשואה לירון, ועכשיו אנחנו מצפים לבת ראשונה.
היום, אחרי לימודי ספרות ולימודים של טיפול באמצעות בעלי חיים, הבנתי שהכי טוב לי כשאני יוצרת.
אז נרשמתי לקורס הום סטיילינג בשנקר והחלטתי שאני משנה כיוון.




אני מאמינה שהבית הוא החלל החשוב ביותר בחיינו, הוא מקום המפלט, המשפחה ולפעמים גם העבודה.
כל אחד מאיתנו זקוק לחדר משלו, ואם כבר, אז שיהיה יפה, נוח והכי חשוב ישקף אותנו.
אני מתעסקת בהום סטיילינג וגם מכינה מוצרים בעבודות יד.




אני אוהבת לאסוף דברים (במיוחד ניירות) מכל מיני פינות בעולם, לשנות, לשפץ, ולשלב אותם בבית ובחיים שלי.
הכי אני אוהבת ניירות וחיות.
אני שואבת הרבה השראה מהטבע, מכל מה שיפה ובעיקר מהרבה חברים טובים ומוכשרים שסובבים אותי. 

בימים אלו אני עובדת על הבלוג שלי, מקווה להעלות אותו עוד השבוע. 




↧
↧

papier mâché

December 4, 2012, 9:43 am
$
0
0

בכל פעם שרניה גבריאל-ברון מעלה צילום של עבודה 
לדף הפייסבוקאו לאינסטגרםשלה אני מתמלאת אושר.

איך מחומר כל כך פשוט ומטכניקה כ"כ לא מורכבת היא מצליחה ליצור
בובות שונות ומגוונות, לכל אחת הבעה וסגנון ייחודי לה.

עד שנתקלתי ברניה חשבתי שעיסת נייר זה לילדים...
מין חומר לא רציני כזה...
פשוט כזה....
מה כבר אפשר לעשות עם זה?

אז מתברר שה-מ-ו-ן! 
רק צריך את רניה בסביבה וכבר נפתחת הצ'אקרה של היצירה.

לפני שנה פתחה רניה את סטודיו בוטיק פפיון
וממש השבוע, בשישי הקרוב, היא עורכת מסיבהצבעונית, משעשעת ושמחה
כמו שרק היא יודעת.

אז אני מנצלת את ההזדמנות החגיגית ושמחה לארח הפעם את רניה - 
במילותיה הנעימות ועבודתיה הנהדרות.



אני רניה. אני אמא, בת זוג, חברה, בת, אחות, מעצבת, יוצרת, מפסלת, צובעת, מלמדת, מדריכה, מחייכת, מנשקת, מדביקה, מבשלת, מכבסת, צוחקת, גוזרת, בוכה, אופה, אוכלת, רוקדת, מסדרת, מתבוננת, פותרת סודוקו, קוראת, ממהרת, רוכשת, מצלמת, מפטפטת, שותה קפה וגם יין, אוספת, אוהבת, מחבקת, מתרוצצת...קצת קוסמת,  ולא בסדר הזה.



אני  נשית, צבעונית (בפנים), חייכנית ואנרגטית, עם אהבת אדם גדולה ועם אהבה ענקית לעיצוב בכלל ולכל מה שקשור בנייר בפרט.
אספנית של ניירות מעניינים, סרטים, מדבקות, חותמות, לבבות וכל טוב הקשקושים...



הרבה שנים עסקתי בתחום העיצוב הקמעונאי, למדתי עיצוב חלונות ראווה בפאריז (אהובתי!!!) ועבדתי שם ב"הביטאט" (מאז ריהוט וטקסטיל בית עושים לי את זה).
לפני כשלוש שנים, ניהלתי את מחלקת העיצוב של המשביר לצרכן, וחזרתי לתחביב האהוב עלי מזה הרבה שנים, פיסול בעיסת נייר.





בעקבות הריון (השלישי במספר, אבל אחרי הרבה שנים), החלטתי לקחת "שנת שבתון" מהקריירה התובענית, ולהתמקד יותר ביצירה, שהיא "ממלאת המצברים"  שלי.
השנה הזו הובילה ללימודי הדרכת אומנות (אני מדריכת אומנות מוסמכת), ולעבודה בסטודיו לפיסול בעיסת נייר בתל אביב.
משם הדרך לעצמאות הייתה קצרה...








לפני שנתיים, נולד "פפיון – עיצוב יצירתי".
בהתחלה זה היה אטלייה קטן במרפסת בבית (בתל אביב), שבו יצרתי פריטים שונים למכירה, במקביל לעבודתי כמדריכת פיסול.
אחרי שנה, עם הרבה תמיכה מהסביבה, נפתח "סטודיו-בוטיק פפיון", ברחוב אוסישקין ברמת השרון.
הסטודיו האינטימי הוא חממה לעיצוב בעיסת נייר,  עם דגש על שימוש בחומרי מיחזור.




בסטודיו הנעים, על כוס קפה/כוס פטל, נערכים קורסים למבוגרים (מתחילים/מתקדמים) וחוגים לילדים ונוער. כל הפעילויות נערכות בקבוצות קטנות, בסגנון סדנת אמן, כלומר, כל אחד בוחר את היצירה עליה הוא עובד, בקצב אישי, לפי טעמו וכישרונו, תוך הדרכה אישית שלי.



בנוסף מתקיימות בסטודיו סדנאות חד פעמיות "כל אחד יכול", סדנאות "טובים השניים" לילדים ומבוגרים, סדנאות גיבוש עובדים, ימי הולדת, ערב בנות ועוד...

כמו כן, מתקיימת תצוגה ומכירה של פריטים שונים, ייחודיים ומקוריים, שימושיים ודקורטיביים.
כל הפריטים מיוצרים בסטודיו עצמו, בעבודת יד, כל פריט הוא אחד, יחיד ומיוחד.



פשפשתי באלבומים של רניה וגיליתי את הסדרה המקסימה הזו.
פשוט הייתי חייבת לשתף!
הנשים החושניות הללו נקראות "הברוניות" 
וכמה שהן מפתות...:) 



אני נהנית במיוחד לעקוב אחר העדכונים של רניה 
באינסטגרםהמדליק  שלה.
מומלץ!





ובשביל לפתוח את התיאבון ליצירה הנה כמה צילומים מתוך סדנת מלאכיות שנערכה בסטודיו פפיון




אז ביום שישי הקרוב יושקו כוסיות שמפניה לכבוד חגיגת שנה לסטודיו ויהיה ניתן לרכוש מוצרים קטנים במחירים קטנים.
לפרטים אודות האירוע היכנסו לכאן


↧

פסטיבלוג חנוכה

December 8, 2012, 10:43 am
$
0
0



מה קורה כש- 20 בלוגריות מוכשרות, חרוצות ומשקיעניות נפגשות?

פסטיבלוג חנוכה

פרוייקט שיתוף פעולה תוכני, שטרם נראה ברשת!
בלוגריות עיצוב ולייף סטייל בפוסט חנוכה חגיגי. 
אותו יום, אותו נושא, אותה מטרה.
והתוצאות? צאו לסביבון בלוגים מאיר, ותהנו מכל רגע!

* 

לחצו על כל אחד מהשמות למטה ותגיעו לפרסומים השונים

*

חג מואר ושמח!

http://colourfulway.blogspot.co.il/http://www.habaytashop.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92http://cafe-veyafe.com/http://www.tapuz.co.il/blog/net/Maavaron.aspx?foldername=danaisrhttp://www.avnikeren.com/http://roomsandwords.co.il/http://www.lula-design.com/http://mekoopelet1.blogspot.co.il/http://www.tweelingen-design.com/blog/http://ililziv.blogspot.co.il/http://liathadas.com/blog-heb/http://coolandbello.co.il/http://www.mylovelymess.com/http://mayuk.radzis.com/http://www.shirley-nemesh.com/http://oritgidali.wordpress.com/http://www.misspetel.com/


↧

סיפור על אור וחומר

December 8, 2012, 10:02 pm
$
0
0

חנוכה הגיע!

חג שכולו אור, שמן וסוכר
יכול להיות יותר טוב מזה?

לכבוד החג התכנסה לה קבוצה שאני גאה להיות חלק ממנה-
חבורת בלוגריות חרוצות ומוכשרות
שהחליטו לאחד כוחות ולעשות את החג הזה עוד יותר שמח!

הפוסט הזה הוא אחד מעשרים (!) פוסטים
שווים, יפים ומרתקים
שנוצרו במיוחד עבור הפרוייקט הכל כך מיוחד הזה.

אז אחרי שתקראו את הפוסט שהכנתי עבורכם
אני מזמינה אתכם בחום

להיכנס ללינק

ולהישאב לעולם של תוכן משובח.

פשוט ללקק ת'אצבעות!

קריאה מהנה :)

Forever

מאז ומתמיד ריתקה אותי עבודה באור .
אובייקטים מוארים מרגשים אותי בייחוד אם הם מפתיעים ומחדשים
לי דבר מה.

אין ספק שאיילה צרפתי, מייסדת

 Aqua Creations 

עונה על כל הקריטריונים ביצירותיה.

מה שמרתק בעיצובים של איילה ושל צוות האטלייה שלה
זו התחושה שמאחורי יצירותיה מתבצעת עבודת מחקר אינסופית ודקדקנית
אודות חומר ואור.
כיצד משלבים חומרים שונים
(או אפילו ממציאים חומרים חדשים)
שברגע שמחברים אותם למוקד תאורה הם קמים לתחייה.

Forever

אני מוקסמת מאופיים השונה זה מזה של גופי התאורה של Aqua Creations.
צורות שנוצרו מתוך חשיבה גיאומטרית מורכבת מול גופים אורגניים מכושפים.
השילוב של חומרים בשקיפויות שונות ובטקסטורות מפתיעות
והחיבור בין שימוש בטכנולוגיות עתיקות וחדשניות
כל אלה מייצרים סדרות
מרגשות
מסעירות
מרתקות
של גופי תאורה שנראים כאילו הגיעו מעולמות אחרים.

Mae West

מהרגע שהתחלתי לחקור אודות Aqua Creations
נשאבתי עמוק פנימה.
כל פיסת מידע חדשה הלהיבה וריתקה אותי.
זו גם הסיבה שהפוסט הזה ארוך אפילו ביחס לפוסטים ה"רגילים" שלי...
אני מקווה שלא תתייאשו מהר ושתישארו מרותקים לפחות כמוני.

מבטיחה לכם חוויה שונה ומסעירה.


Contrare  &  Baby Coral 


איילה צרפתי החלה לצייר בגיל 16. 
לאחר השירות הצבאי היא נרשמה ללימודים בבצלאל ולאחר מכן המשיכה את לימודיה בלונדון.
עם חזרתה לישראל, הציגה צרפתי את עבודותיה בגלריות שונות ומוזיאונים, ביניהם גלריית ארטיפקט בתל האביב, אשר מאוחר יותר הפכה לביתה.
במקביל, היא עבדה באבזור ועיצוב לתאטרון ולאופרה, שם הרחיבה את מיומנויותיה בעיצוב ובעבודה עם חומרים וטכניקות. 

Gladis

בשנת 1991 נתבקשה צרפתי לעצב כיסא עבור כרזה לתערוכת רהיטים.
היא הוציאה את הרהיט מהקשרו המיידי והשתמשה באימאג', אור וצבע ליצירת אובייקט חדש.
זמן קצר לאחר מכן היא יצרה את "ג'וי הסגולה", ספה מקסימה ואופטימית,
שממנה התפתחו מאוחר יותר שפת העיצוב והקווים המאפיינים את "Aqua"
אובייקטים אמורפיים ושימוש מקורי בחומרים ותאורה שזכו לשבחים ולהצלחה מסחרית בארץ ובחו"ל.
צרפתי הציגה את עבודותיה בתערוכות ברחבי העולם ביניהן גם בתערוכת העיצוב היוקרתית במילאנו. 

Happy Days

Liana

בשנת 1994 היא ייסדה, יחד עם הצלם אלבי צרפתי, את 
AQUA CREATIONS
חברה המונה 70 העובדים.           

הסטודיו צבר מאז הכרה כאחד המובילים בתחומו בארץ ובחו"ל.
בסטודיו מיוצרים בין היתר גופי תאורה ייחודיים ותיאטרליים בהשראת יצורי מים מחומרים כגון משי וצמר טהור.
את העבודות ניתן למצוא במלונות, בתי קזינו, מסעדות, משרדים, ובתים פרטיים ברחבי עולם.


Maestro_Closeuptiff  &  Maro


במהלך השנים, זכה האטלייה למקום של כבוד בעולם העיצוב בזכות השימוש החלוצי בטכניקות של עבודת יד בשילוב עם טכנולוגיות תאורה מתקדמות.
האטלייה חרת על דגלו לפעול למען עיצוב בר קיימא ותעשייה ירוקה ומציג מגוון של פתרונות תאורה וריהוט.
עם הזמן החלו המעצבים באטלייה ליצור עיצובים מותאמים ללקוח- לפי דרישותיו ומידותיו.

BlondieZee

איילה צרפתי, שהחלה את דרכה בעולם האמנות, פיתחה שפה ייחודית שמיושמת במוצרי החברה עד היום.
צרפתי שמה דגש על תכונות החומרים בהם היא יוצרת, צורניות מוגדרת ותאורה עדינה.
למרות תפוצתה ברחבי העולם עדיין מקפידים בחברה ליצור בשיטות של עבודת יד ועל כל פריט עובדים אומנים המוסמכים בטכניקות הייחודיות של האטלייה.
כיום הקולקציות מעוצבות ע"י מעצבים נוספים שהוכשרו ע"י איילה ואלבי צרפתי תוך שמירה על תכונות האופי הייחודיות של המותג.
האטלייה פועל מתל אביב ומייצא לרחבי העולם.

Morning Glory

Morning Glory

החיבור לעולם התת הימי ומקורות ההשראה לעבודותיה של צרפתי גלומים בזיכרונות מעברה.
"זה קשור לזיכרונות ילדות עמוקים.
אמא שלי היא ביולוגית וכילדים נהגנו לצאת לטיולי שטח, כולל ביקור בנחל איילון, שמאז הפך לכביש. אני מנסה להעביר תחושה, זיכרון של מקום.
באופן פשטני, אפשר לדון במצב של הגולם, להיות בין זחל לפרפר.
מבחינה פילוסופית, אני מתעניינת יותר במצב הקיומי של גדילה, אם זה אפשרי. 
אני קצת לא מתאימה גם לעולם העיצוב וגם לעולם האמנות."


Pyramid  &  Same Same

Satala-Forever

"...אני לא מעצבת תעשייתית ואין לי יומרה להגיד שאני כזו.
עבדתי עם חומרים שקופים, הכנסתי אור לתוכם ויצרתי את מה שהפך לסטודיו לתאורה בעל שם עולמי.
העבודה שלי היא על מי אני, 
מה זה אומר להיות בן אדם, 
וקיומנו על כוכב לכת זה. "

 
StandBy


Zika

Avia

אני רוצה להציג כעת מספר פרוייקטים של Aqua Creations שבעיניי הם מרתקים במיוחד.

SOMA


מיצב

מוזיאון תל האביב לאמנות
2008

אוצרת: מאירה יגיד חיימוביץ 

מוזיאון Beelden Aan Zee
2009 

אוצרת אורחת: רונית עדן

Soma

איילה צרפתי יצרה מיצב אור אטמוספרי, פריך ושברירי -
רקמה של אור כחומר וא-חומר תחת השם SOMA(גוף ביוונית).

מקורו של המיצג במחקר חומרים שהחל ב-2002.
במהלך שש שנים של עבודה, הפכו "תצורות נוף טבעיות" לטופוגרפיה של אור.
תהליך העבודה הידנית דומה לטרנספורמציה של איור קליגרפיה לצורה תלת ממדית.

איילה צרפתי:
"... אני חוקרת תופעות טבע מקרוב, מחפשת ליבה או מהות.
ביליתי כמה שנים בניסיון לתרגם את המבנים, הקרומים והעקרונות שאני מוצאת בטבע: נטיפים, עננים, כלי דם בגוף.
השתמשתי במחקר זה כדי להלחין מילון צורות משלי, ואז גיבשתי אותו לעבודה.
התהליך הוא מאוד מדיטטיבי וכך גם התוצאה.
SOMAהיא הפשטה והיא פתוחה לפרשנויות רבות, שעל רבות מהן לא חשבתי...
יצרתי את SOMAמזכוכית ומפולימרים.
זכוכית היא אחד מהחומרים העתיקים ביותר ואילו פולימר הוא חומר עכשווי ביותר.
מלבד היותם אותנטיים הם מתמזגים ליצירת SOMA.
הכוונה שלי הייתה למזג את הקדום עם המודרני. "

Soma

מאירה יגיד חיימוביץ- אוצרת, מוזיאון תל האביב לאמנות:
"... SOMAלוכדת את חושיו של הצופה בשתי רמות:
ברמה של החוויה המיידית והחושנית וברמה הרעיונית,
כשיח על יופי ועל הנטיות השונות והסותרות שהוא מעורר.
זהו מבנה זכוכית עם כיסוי דמוי קרום הדומה לשורש - גבעול אופקי אשר מתפשט באופן אקראי כביכול על פני הקרקע.
אין זה משנה מאיזה צד אנחנו נכנסים, שכן אין צד חשוב יותר מהאחרים.
היצירה היא אובייקט המזמין אותנו לחוות אותו בעצמנו."

Soma

רונית עדן - אוצרת
"... SOMAהיא חוויה ויזואלית מעודנת.
כשאתה נכנס לשטחו של   SOMAאתה הופך לחלק מהחוויה.
האור הזוהר במרכז החלל מוביל את עיניו של המתבונן ומזמין אותו ללכת
מסביב, לעקוב אחר משחקים של אור וצל וליצור אט אט מערכת יחסים אינטימית עם החומר.
בהדרגה אתה שוכח את מימד הזמן והמקום.
נשאר רק יופי בהווה והופך לחלק מהמיצב.
עבודה זו מחייה את אמונתי ביופי, המרוכז והטהור, שלא
על מנת לקשט מישהו או משהו אלא יופי נקי, רק לשם עצמו. "
SOMAמעבירה את הצופה לתוך עולם קסום.
האולם החשוך שמוביל לSOMAמכריח אותך ללכת בקצב זהיר.
רק אור חלש בסוף האולם מאיר נתיב מהמהומה בחוץ אל תוך חלל הגלריה הקטנה,
מנותק מהעולם.

SOMAהיא פסל בגודל 8 מטרים עשוי מחתיכות זכוכית דקות, שקופות,
מואר בתאורה נסתרת. 
על גבי שכבת הזכוכית שנוצרה בקפידה רוסס פולימר שאופף את הפסלים המוארים
בקרום דק, והופך אותם לסוג של נורה אורגנית למראה.
כל אלה מייצרים דמות אמורפית שבירה בגווני פסטל בהירים.

Soma

צרפתי והעוזרים שלה עבדו במשך למעלה משש שנים בפיתוח
הזכוכית המורכבת המשמשת ליצירה זו.
"ראיתי את הפוטנציאל של החומר וזה הרגיש לי נכון.
כשסיימתי פיתוח, הרגשתי שהגעתי למשהו שיאפשר לי לבטא את מה שאני רוצה ",
מסבירה צרפתי.
"זהו חומר גמיש שעדיין שומר על איכויות עדינות והיווה
מרכיב אידאלי ליצירת עבודה בעלת תכונות של מופנמות ושבריריות.
יש בחומר הזה גם משהו נשגב שמרומם אותו מעל החיים היום יומיים. "

צרפתי מעדיפה שלא להסביר את עבודתה, אלא להשאיר אותה פתוחה לפרשנויות לפי דמיונם ומצב רוחם  של הצופים.
הצופה מוזמן להתבונן ביצירה מכל הצדדים ולגלות אותה מזוויות שונות.

היא פיתחה שפה אישית משלה הנשענת על אמנות זן יפנית
ומקבלת השראה מדימויי טבע ומהעולם התת ימי.
כל זאת תוך כדי חיפוש בלתי פוסק אחר חומרים חדשים.

Apaya

אוסף Apaya

גוף תאורה מצמר מפוסל.

אוסף Apayaתוכנן ועוצב על ידי איילה צרפתי בשיתוף עם אמנית הטקסטיל עירית דולמן.
אוסף זה מדגים את המחקר הנלהב שעורכת איילה צרפתי בטקסטיל ואור.
כאן ניתן לראות שילוב של טכניקת לבוד צמר עתיקה בשילוב עם טכנולוגיות תאורה מודרנית.
 Apayaמציג שילוב מרתק של מורשת ושל המצאה מחדש.
ניתן לראות ביצירות אלה תשומת לב לאיכויות של צבע טבעי ומבנה סיבי של צמר שהופך לגופים פיסוליים של אור ע"פ דרכה הייחודית והאסתטית של היוצרת.

אוסף Apayaעשוי כולו מסיבים טבעיים (אנגורה, משי וצמר), שמעובדים בעבודת יד  בטכניקות  אקולוגיות וידידותיות לסביבה.
הצמר הטהור והאנגורה נאספים בחוות ידידותיות שבהן הכבשים טופחו וגודלו על מנת לייצר סיבי צמר ותלתלים באיכות הגבוהה ביותר.
הצמר מיוצר בעבודת יד ונוצק לתוך שרוול ייחודי שמחליק מעל צילינדר שקוף. 
בתוך הצילינדר ממוקמות  נורות ניאון המופעלות באופן דיגיטלי.
בשל הריבוי המודולרי של צורות וצבעי השרוולים ניתן בקלות להסיר ולהחליף את שרוולי הצמר בהתאם לעונה או לפי מצב הרוח.

Apaya

אלה איילה ואלבי צרפתי
מייסדי האטלייה של
Aqua Creations
שדואגים לחדש ולהפתיע
באור וחומר
שוב ושוב ושוב.

Albi & Ayala

קראתם? נהניתם?
עכשיו כדאי להמשיך ליתר המשתתפות
בפסטיבלוג!

היכנסו ללינק

ותהפכו את החג שלכם לעוד יותר שמח!


המשתתפות בחגיגה:

↧
↧

סיפורי בדים / Fabric Tales

December 15, 2012, 10:34 pm
$
0
0


היום אני מארחת אורחת מוכשרת ומסקרנת שחיה מעבר לים.
ויו סליבקה
(Viv Sliwka)
יוצרת תחת השם
Hen's Teeth
מוצרי טקסטיל קסומים ומהפנטים
עשויים מפיסות היסטוריה שחוברו להן יחד ביד עדינה ורגישה.


Today I'm hosting a very talented and intriguing guest from across the sea

Viv Sliwka

 who creates under the name

Hen's Teeth

lovely, magical and mesmerizing textiles
.made of pieces of history attached together by a  gentle and tender hand 





I have always embroidered.   When I was a child, I would sit for hours with needle, threads and an embroidery design transferred onto cloth, meticulously satin stitching flowers and patterns, with my Mum, keeping a watchful eye over me.   Over the years I have been fortunate to have studied embroidery, Art & Design and Illustration at College.   I have also had five years of being self employed making greetings cards, all illustrated and hand coloured.   So a love of art and textile art is deeply embedded within me.   

מאז ומתמיד רקמתי. כשהייתי ילדה , נהגתי לשבת במשך שעות עם מחט, חוטים ובד רקמה שעליו מודפסת דוגמא כלשהי. רקמתי פרחי סאטן ודמויות בקפדנות יתרה יחד עם אמא שלי שנהגה לפקח עליי.
התמזל מזלי והתאפשר לי  ללמוד רקמה, אמנות, עיצוב ואיור במכללה. 
באותה תקופה עבדתי  כ- 5 שנים כעצמאית בעיצוב ואיור כרטיסי ברכה בעבודת יד.
אפשר לומר שאהבת היצירה ואמנות טקסטיל טבועה עמוק בתוכי.






My creations come from a deep need to make, to express myself, to make decorative, maybe useful items to bring pleasure to the beholder.   This holds much satisfaction to me.   To particularly create from the discarded brings even more joy.   I tend to use textiles that are beyond their intended function.  Maybe a coffee stained or worn embroidered table cloth, the older and more unloved the better. 

היצירות שלי באו מצורך עמוק לעשות, כדי לבטא את עצמי, ליצור פריטים דקורטיביים שימושיים ולגרום הנאה למתבונן. העבודה מביאה עימה סיפוק רב והיצירה מתוך פריטים שהושלכו לפח האשפה משמחת אותי במיוחד. אני נוטה להשתמש בחומרי טקסטיל שהם מעבר לפונקציה המיועדת שלהם- למשל פיסת בד מוכתמת בקפה או מפה רקומה ושחוקה. ככל שהבד יהיה "פגום" יותר כך אוהב אותו יותר. 





I am utterly inspired by quirky, the unexpected, the strange and why not?    American primitive art, Prairie Art, antique and newly made, sings to my heart.    Julie Arkell, a British mixed media artist also makes my head spin.   She brings various elements together in her creatures and other works …paper, textile, papier mache, stitch, all into layers of texture and interest.   I find these influences all work on the theme, that these wonderfully creative folks’ art does not have to represent forms perfectly, the odder and more quirky the better.   Perhaps with a nod to the past?   A celebration of ‘made do and mend’, when a ‘throw away’ society did not exist or could not even be comprehended.   When handmade was the only option for a new dress or a child’s doll.

אני מקבלת השראה מהמוזר והבלתי צפוי ולמה לא?
אמנות אמריקנית פרימיטיבית, אמנות הערבה, אמנות עתיקה ואמנות חדשה הן כמו שירה ללבי.
ג'ולי ארקל, אמנית בריטית שעוסקת במדיה מעורבת, גורמת לראשי להסתחרר.
היא משלבת אלמנטים שונים יחד ביצירותיה: נייר, טקסטיל, עיסת נייר, תפירה- כל אלה יוצרים שכבות של מרקם ועניין.
אני מוצאת שעבודות אלה משפיעות על היצירה שלי. סוגי האמנות העממיות הללו הם יצירתיים להפליא ללא כל צורך לייצג צורות מושלמות. ככל שהעבודה מוזרה יותר כך יותר טוב.
כל אלה מחזירים אותי אחורה לזמן בו חברת ה'השתמש וזרוק' לא הייתה קיימת.
כאשר עבודת היד הייתה האופציה היחידה עבור שמלה חדשה או בובה של ילד.






In my own work, my particular passion is texture, worn, thread bare, loose threaded, all the better.  I adore layers of worn, thin, faded cotton prints and linens with holes, foxing and lots of loose threads and incorporating fragile paper and lace trimmings.   It’s all about texture, which for me highlights particular textile’s history, where did it come from, who made it, the stories it could tell?


בעבודה שלי התשוקה הייחודית שלי היא לטקסטורה של בד בלוי, לחוט פרום, רופף תשוש ואבוד.
אני מעריצה שכבות, הדפסים דהויים, מצעים עם חורים, חלודה והרבה חוטים רפויים,
נייר עדין בשילוב עם קישוטי תחרה.
 זה הכול עניין של מרקם, שמדגיש עבורי היסטוריה של טקסטיל מסוים, מאין הוא בא, מי יצר אותו, מהם הסיפורים שהוא יכול לספר?






I  like to make my pieces using, wherever possible, my own drawings.   This led me onto the use of screen printing.

I have a very large collection of buttons and always use a button or two, always sewn, never glued!   My particular favourite are antique French Mother of Pearl buttons.   The way they reflect the light, with pearly subtle colours, is so very beautiful.  


אני אוהבת לשלב ביצירות שלי, במידת האפשר, את הציורים שלי.
 לשם כך אני משתמשת בטכניקות של הדפס על בד.

יש לי אוסף גדול מאוד של כפתורים אני ותמיד משתמשת בכפתור או שניים ביצירתי. תמיד תפור, לא דבוק! הכפתורים החביבים עליי הם כפתורים צרפתיים עתיקים עשויים מצדפת אם-הפנינה.
הדרך בה הם מחזירים את האור, בצבע פנינה עדין, היא יפה עד מאד. 



אני רוצה להודות לויו מעומק ליבי 
על מילותיה המרתקות
וממליצה גם לכם לצלול אל תוך עבודותיה
וליהנות מהיופי והרוך שהיא מציעה לעולם.

A Huge thank you
from the bottom of my heart
to Viv
.for her fascinating words
I also recommend you to dive into her magical works
.And enjoy the beauty and softness that they offer to the world

Facebook

Pinterest

Flickr

And Viv's fascinating blog
↧

אקססורייז איט!

December 29, 2012, 12:21 pm
$
0
0
היכונו היכונו!


חוזר והוא לוהט מתמיד!
אפילו מבט חטוף 
גורם לי לפיק ברכיים וצמרמורות במורד הגב.
כמה יופי במקום אחד!

מה יהיה שם?

מכל טוב!
 והכל כל כך מושקע ומפתה.
קשה לחכות...
מזל שזה קורה ממש בעוד ימים ספורים :)



צילום : ינאי יחיאל
סטיילינג : נועה דותן

הנה כמה מילים ממארגני השוק:
שוק האקססוריז הוקם בינואר 2007 מתוך רצון להעניק חשיפה למעצבים צעירים ולקדם את העשייה המקומית בתחום האופנה. היריד הצליח ליצור קשר ראשון בין המעצבים הטריים לבין סוג הקהל שידע להעריך את חזונם. בזמן הקצר שעבר מאז, הספיקו רבים מהמעצבים האלו להתקדם ולהתפתח, וכמוהם, גם שוק האקססוריז גדל והתאים עצמו לשינויים הרבים שחלו בסצנת האופנה המקומית. כיום, היריד מהווה סינתזה בין המעצבים הצעירים והבועטים לבין המעצבים שגדלו ושמרו על קו איכותי ושפה סגנונית משלהם. מבחר העיצובים שמרכיבים כל אירוע הנו תוצר של סינון קפדני ומשקף את התפיסה שלנו לגבי איכות, חדשנות, עכשוויות, וייחודיות.
שוק האקססוריז הינו אירוע האופנה הגדול ביותר בישראל בתחום הפריטים הנלווים. האירוע נודע בשל החדשנות של משתתפיו ומוצריהם, אווירת הקניות יוצאת הדופן, המחירים הבלעדיים, וכמובן, הפריטים אשר מיוצרים באופן אקסקלוסיבי לכבוד האירוע.
יהיו בו: תיקים, ארנקים, חגורות, נעליים, מגפיים, תכשיטים, עליוניות, כובעים, צעיפים, מטפחות, שעונים, מטריות ועוד.


היריד יתקיים ב 3-5/1/13 בבית ציוני אמריקה, אבן גבירול 26, ת”א.

יום חמישי, 3/1/13 – משעה 17:00 עד 21:30
יום שישי, 4/1/13 – משעה 10:00 עד 19:00
יום שבת, 5/1/13 – משעה 11:00 עד 20:00

כניסה – 10 ש”ח


אז הצצתי ונפגעתי 
ומכיוון שאני טיפוס מחושב
הכנתי רשימת קניות...אבל המבחר כה גדול ושווה שקשה להחליט 
תראו בעצמכם

Andy Ve Eirn
מותג הביגוד מרגש אותי בפשטות ובנינוחות שבו

Andy Ve Eirn

Andy Ve Eirn

כבר מוכרת לי משוק האקססוריז של החורף שעבר
בו רכשתי לי שני (!) זוגות נעליים משובחות ונוחות להפליא של המעצבת הכה מוכשרת הזו.
מה אתם אומרים?
נתפנק שוב השנה?


Ellen Ruben

Ellen Ruben

טרם הכרתי אבל כבר התאהבתי בתיקים המדליקים שלה

Liberina

Liberina 

שלומית אופיר
היא אחת ממעצבות התכשיטים האהובות עליי.
היא מצליחה ליצור תכשיטים שהם גם מעודנים וגם עם טוויסט אדג'י מתוחכם.
הצבעים והצורות בהם היא בוחרת גורמים לי לחזור לחנויות המהממות שלה שוב ושוב.

Shlomit Ofir

Shlomit Ofir

ואם (במקרה...בטעות...) יישאר לי עוד קצת כסף בארנק הנה עוד מציגים מוכשרים שממש עושים לי את זה.

Stella & Lori
כבר התארחו בבלוג בעבר
ואיזה כיף יהיה לפגוש אותן פנים מול פנים בשוק!





Stella and Lori

גם התיקים השיקיים של 
יתארחו בשוק.
מתה כבר להגיע ולמשש את הפלסטיק הצבעוני והממכר הזה.

Medusa

יש מקום של כבוד בליבי.
אני גם מכירה את צמד המעצבים הסופר-מוכשרים שעומדים מאחורי המותג
וגם מאוהבת בכל פריט שנוצר תחת ידיהם.
ו...גם הם כבר התארחובבלוגבעבר- שווה להיזכר.

Helek Studio

ותראו את התכשיטים היפהפיים של 
כמה רוך ועדינות מופלאה

Meital Toledo

גם את Le Sacשל שירה וייז
אפגוש בשוק בפעם הראשונה
ואני כבר זוממת על אחד התיקים המתוקים שלה.

Le sac by Shira Wise

עוד מעצבת מסקרנת היא 
שיוצרת תכשיטים מתקתקים וצבעוניים 
כמו סוכריות קסם 

Ginzburg Jewelry

התיקים של
עשויים מבדים צבועים א-לה ג'קסון פולוק
וסגירת עץ מינימליסטית.
כמה פשוט-ככה יפה.

Assemblage Unique

את מיכל מילרוהנעליים המוקפדות שלה
באמת שאין צורך להציג.
היא הרוויחה מקום של כבוד בשוק ובליבי.

Michal Miller

ואחרונה חביבה (אבל ממש חביבה!)
גם אצלה אני מתייצבת מידי שנה 
ומתמסרת לעיצובים המפתיעים והמרגשים שלה.
(וגם היא כבר התארחה אצל Lula בפוסטחתונות שמח)

O-shan urban elegance

ויש עוד רבים וטובים! 

ממש עוד קצת וזה מתחיל...

נכון שעכשיו כבר ממש קשה לחכות? 
:)

↧

תחת כישוף / under a spell

January 6, 2013, 10:55 am
$
0
0

האם גם לכם היו בילדותכם בובות?
כאלה שהיו מתעוררות לחיים
מול עיניכם?
האם הן היו החברות הטובות ביותר שלכם?
אלה שתמיד ידעו לשמור על הסודות הכי כמוסים,
להגן מפני הפחדים הכי עמוקים
להעניק חום ברגעי הקושי והבדידות?

אני זוכרת שהייתה לי בובה אחת כזו.
לא הכי יפה,
לא הכי מגונדרת,
אבל הכי חשובה והכי נהדרת בעיניי.

והנה, בעודי משוטטת ברחבי העולם הוירטואלי
נתקלתי בבובות הקסומות של
יסמינה קוסנוביץ'.

בובות שמיד שובות את הלב
לכל אחת ישנו בוודאי סיפור חיים מרתק
וכולן כמו מכושפות
תחת ידי הפלא של יסמינה.


Did you have dolls in your childhood?
The type of dolls that would come to life right in front of your eyes?
Were they your best friends?
The ones who knew to keep the most hidden of secrets,
Protect and defend against your deepest fears
Provide warmth in moments of difficulty and loneliness?

I remember I had such a doll once.
Not the most beautiful,
Not very dashing,
But, in my eyes, she was the most important and beautiful of all dolls.

And so, as I wandered around the vast virtual world of the internet
I came across the most magical dolls made 
by Jasmina Kosanovic
  
Dolls that immediately win over one's heart.
Each doll certainly has a fascinating life story
And they all seem to be caught under a magical spell cast by the wondrous hands of Jasmina.







I graduated the faculty of fashion.
I made my first doll a long time ago. she was made completely out of paper, her body as well as her clothes.
If you want a truth, I've dreamed all of my life about beautiful dresses, princes and princesses, about fairy tales.

סיימתי את לימודיי בפקולטה לאופנה.
יצרתי את הבובה הראשונה שלי לפני זמן רב. היא הייתה עשויה לגמרי מנייר, הגוף שלה כמו גם הבגדים.
אם את רוצה את אמת, חלמתי כל החיים שלי על שמלות יפות, נסיכים ונסיכות, על אגדות.







My inspiration:
fairy tales, myths, legends from my country, and all over the world.
I find inspiration in books, and some movies, 
one of my biggest inspiration is the book "The Master and Margarita".
And of course nature- woods, mountains, rivers...
Materials I adore are lace, wood, beads, fabrics and more fabrics in colors.
I love to work with my hands. I don't know how to be still. I always do something with my hands and my mind.

ההשראה שלי:
מיתוסים, אגדות מהמדינה שלי ומכל רחבי העולם.
אני מוצאת השראה בספרים, ובכמה סרטים,
אחד מנושאי ההשראה הכי גדולים שלי הוא הספר "האמן ומרגריטה".
וכמובן טבע יערות, הרים, נהרות ...
חומרים שאני אוהבת במיוחד הם תחרה, עץ, חרוזים, בדים ועוד בדים בצבעים.
אני אוהבת לעבוד עם הידיים. אני לא מסוגלת לשבת בשקט במקום אחד. אני תמיד עושה משהו עם הידיים שלי והמחשבות שלי.







I was born in Zagreb, and lived here all my life but I've always spent all of my holidays in a village, in my granny's house.
Nowadays I miss those days in the nature, because I live in a town.
Maybe that's the reason I've made all of those fairytale creatures.
For me they represent nature in all its shape.
My fairies are fashionable but in close touch with nature, they are a part of it.
They have wings, legs and hands made of wood. 

נולדתי בזאגרב וחייתי כאן כל החיים, אבל תמיד ביליתי את כל החופשות שלי בכפר, בבית של הסבתא שלי.
כיום אני מתגעגע לאותם ימים בטבע, משום שאני גרה בעיר.
אולי זו הסיבה שיצרתי את כל יצורי האגדות האלה.
בעיני הם מייצגים את טבע על כל סוגיו.
הפיות שליהן אופנתיות, אבל בקשר הדוק עם הטבע, הן חלק ממנו.
יש להן כנפיים, רגליים וידיים עשויות מעץ.



Every year I make something new. This year I've made doll named Rosa .she is a doll made for anyone who want to give his child a poetic childhood. I made clothes for her that you can change. Soon I will make a sister for her.

בכל שנה אני עושה משהו חדש. בשנה זו עשיתי בובה בשם רוזה.
היא נוצרה עבור כל מי שרוצה לתת לילד שלו ילדות פיוטית.
אני גם תפרתי את כל הבגדים עבורה אותם ניתן להחליף ולשנות.
בקרוב אצור את אחותה.




And here are the Čumpa –lumps merry gang for boys and girls. 
והנה חבורתהצ'ומפה לומפההעליזה לנערים ונערות.




אני רוצה להודות ליסמינה על המילים המרתקות
והבובות הקסומות שהיא מייצרת ומכשפת עבור ילדי (וגם מבוגרי) העולם.

I would like to thank Jasmina for her fascinating words
and the magical dolls that she produces
especially for all the children (and adults) of the world
↧
Search

רוקמות תוכניות

January 8, 2013, 10:29 am
$
0
0

לפני מספר חודשים השתתפתי בסדנה נהדרת אצל אישה מקסימה

* ראשית, אני מזמינה אתכם להציץ בפוסטהמרוגש שכתבתי בעקבות הסדנה.

החיבור בינינו היה מיידי והעשייה זרמה בהמון חדווה והנאה.

מאז כבר מזה זמן רב אני חושבת על המפגש שהיה בינינו.

ועכשיו הגיע הזמן להרים את הכפפה 
ולארח את רונית ואוצרותיה בביתי 
לסדנת רקמה חמימה וחווייתית
בת שלושה מפגשים. 

הסדנה תתקיים ברמת גן
(מרחק הליכה קצרה מתחנת רכבת מרכז בת"א)
בימי שלישי של חודש פברואר
(5/2, 19/2, 26/2)
בשעות 9:30-12:00

יהיה קפה חם ומהביל
יהיו נשנושים טעימים
ותהייה אווירה שמחה ויצירתית.

עלות הסדנה 
720 ש"ח 
והיא כוללת את כל החומרים.
ההרשמה מותנית בתשלום מראש.

המעוניינים מוזמנים ליצור קשר עם רונית
בטלפון : 054-5525029
או איתי במייל:
ayeletlp@gmail.com

ניתן להתרשם גם בדף האירוע בפייסבוק

אנחנו מעוניינות לשמור על סדנה אינטימית וקטנה ולכן מספר המקומות מוגבל.
מומלץ להירשם בהקדם
:)

הנה כמה צילומים שצילמתי בסדנה ההיא:





והנה ההזמנה הרשמית:


אז תבואו, כן? 
:)

↧
↧

אמנות יצירת הזיכרון

January 16, 2013, 3:02 am
$
0
0

אפייה היא אמנות יצירת הזיכרון.

חלות טריות בגן הילדים ביום שישי
עוגת שמרים מופלאה ביום חורפי, בבית קפה עם חברה

ריח
טעם
חום
זיכרון

מספרים שסבי עליו השלום
היה נכנס למטבח בימי שבת
סוגר אחריו את הדלת
ויוצא לאחר שעתיים עם טורט מפואר.

מספרים שלטורט הזה היו את כל הטעמים שבעולם.
הוא היה מפתיע, כובש ומרגש
בדיוק כמו סבא שלי.

כישרון האפייה של סבי לא עבר אליי.
גם לא כישרון הבישול שלו.
מה כן קיבלתי ממנו?
את העיניים
שרואות וחוקרות ומצלמות ומתעגות.

אתמול בערב ביליתי בסדנת אפייה 
שהפיקה ליאת ורדי-בר 
לרגל השקת קמח השמרים החדש של אוסם.

לא אשקר.
עמדתי מול הבצק המופלא שיצר מיקי שמו 
(אדם מקסים, עדין וסבלני - חשוב לציין)
גירדתי בפדחת 
נגעתי כמה נגיעות מהססות 
ומיד ברחתי אל מאחורי עדשת האייפון
וצילמתי וצילמתי וצילמתי
את הפלא הזה.

הקמח
שהופך לבצק
שהופך ללחם
חם, מחבק וריחני.
והנה נוצר לו זיכרון.

אז לא אכביר במילים
ואשאיר אתכם עם הצילומים שצילמתי.
בתקווה שהם מעבירים (אפילו קצת) את התחושה
או לפחות לוכדים משהו מהזיכרון.

 
 
↧

שאנסון לקרואסון

January 26, 2013, 12:42 pm
$
0
0
כמעט ולא נסעתי.
24 שעות לפני הטיסה עוד הייתי מכורבלת עמוק עמוק בתוך שמיכת פליז עבה עם 39 מעלות חום.
ריחמתי על עצמי נורא.
ענבל, שותפתי לנסיעה - חברת נפש וידידת אמת, עשתה שמיניות באוויר כדי שאצליח בכל זאת להגיע.
בואו נגיד שאם תציינו את השם "איילת לנדאו" בדלפקי אייר פראנס בנמל התעופה יקפצו כמה פיוזים...

ביום ראשון ענבל עלתה על הטיסה לבדה ואני כבר הודעתי לה בקול רועד שאני לא באה.
ואז בערב קיבלתי שיחת נזיפה/עידוד (תלוי את מי שואלים) מבן זוגי שיחייה
וב-4:30 בבוקר למחרת כבר הייתי על מונית לנמל.

לאחר אינספור תלאות ודמעות הגעתי אליהן.
לענבל ולפאריז
והשאר, כפי שאומרים זקני השבט, היסטוריה.

הפוסט הזה יהיה ארוך במיוחד (אפילו יחסית לעצמי...).
הוא מחולק לארבעה ימים
כאשר בכל יום צירפתי מפה של העיר ומפת מטרו עם ציוני המקומות בהם בילינו
(זאת בעקבות הפניות המרגשות שקיבלתי מכם לאחר שהעליתי תמונות שצילמתי בכל יום לפייסבוק).
ו...כן, רובו צילומים עם קצת מילים פה ושם.

*גילוי נאות : המפות מציגות את האזורים בהם טיילנו בכל יום אבל בתכל'ס בתוך התוכנית הכללית די זרמנו ופשוט שוטטנו בין הסמטאות הקסומות של העיר וכך גילינו עוד ועוד אוצרות.

מקווה שתהנו לפחות כמוני.


יום 1

נחיתה
דירה
נוטרדאם
גאלרי לאפייט


נחתתי בנמל התעופה שארל דה גול, אספתי מזוודות, עליתי על מונית 
והופס! היישר לדירתם המקסימה של משפחת מלי 
אשר ממוקמת בקרבת תחנת המטרו רפובליק.

ענבל באה לפגוש אותי ויצאנו לחרוש את העיר.


ביקרנו בכנסיית נוטרדאם אפופת הקסם.
טיילנו בין ספסלי העץ, הפסלונים והנרות
ספגנו את קרני השמש החורפית שחדרו דרך החלונות המעוטרים
והתמסרנו לשקט.

יצאנו מהכנסייה אל השלג שכיסה את העיר.
האור הלבנבן עטף אותנו 
ופסענו על המרצפות המבריקות 
אל תוך רחובות קטנטנים וציוריים.


את היום הראשון סיימנו בגאלרי לפייט
ושטפנו את העיניים בחלונות הראווה המעוצבים למשעי.


מפות - יום 1


יום 2

ביקור בתערוכת Maison & Objet
וברחוב ריבולי


את היום השני לנסיעה הקדשנו לביקור בתערוכת העיצוב ה-ע-צ-ו-מ-ה 
Maison & Objet

התערוכה התקיימה בצמוד לתחנת הרכבת 
Paris Nord
על הקו לכיוון שדה התעופה שארל דה-גול.

שמונה אולמות ענקיים עמוסים בכל טוב!
כל אולם יועד לתחום מסויים.
האולמות האהובים עליי היו העיצוב האוריינטלי והעיצוב המודרני
אבל זה באמת עניין של טעם וריח...


והנה ענבל ואני עושות פוזות בתערוכה :)


יצאנו מסוחררות 
ומכיוון שכבר נכנסנו לשעות אחר הצהריים 
שמנו פעמינו לתחנת 
Louvre-Rivoli

אחרי ארוחת צהריים טובה וצחוקים עם מלצר חביב ופלרטטן במיוחד
חידשנו כוחות וצללנו לסימטאות שעוטפות את רחוב ריבולי האופנתי.


כמה נעים לתעות (ולטעות...ולתהות...) בין הסמטאות.
כך הגענו לפאסאז' מקסים ובו חנות למוצרי תפירה צבעוניים ונעימים
*מה שמיד חיבר אותי לסדנת הרקמה הנפלאה שרונית ברקאי (ה-פאריזאית) תעביר בביתי בשבוע הבא.
(פרטים כאן)


מפות - יום 2


יום 3

מוזיאון הלובר
כיכר קונקורד
שדרות השאנז אליזה
מגדל הניצחון
מגדל אייפל


יום עמוס עמד בפתח
אז הצטיידנו במיטב המאפים 
(ואת אלה שהשארנו מאחור דאגנו לצלם טוב טוב)
ויצאנו לדרך.


נקודת ההתחלה הייתה מוזיאון הלובר
משם התחלנו לצעוד לכיוון כיכר קונקורד
וככל שהתקרבנו לכיכר הפך הנוף ליותר ויותר יפה ומושלג.

מכיוון שהכרזנו על יום זה כיום תיירות החלטנו ללכת עם הקונספט עד הסוף ולעלות על הגלגל הענק.
כך הרווחנו מבט פנורמי מרהיב על העיר.

משם המשכנו לשדרות השאנז אליזה המנצנצות.
התעכבנו על חלונות הראווה המהממים וכן...גם חטאנו בשופינג איכותי ב- H&M וב-GAP
(תיירות או לא תיירות?)


לבסוף הגענו לשער הניצחון והרגשנו מינימום נפוליאון!
עלינו על המטרו שהובילה אותנו היישר אל קודש הקודשים
מגדל אייפל שלא איכזב ופינק אותנו במופע אורות משמח.


מפות - יום 3


יום 4

שופינג בשכונת ה Marais 
Merci
וחזרה לסיבובונצ'יק בריבולי


אומנם נותרו לנו רק שעות ספורות בעיר האורות אך דאגנו לנצל אותן עד כלות.
יצאנו מכיכר רפובליק אל תוך הרחובות עמוסי חנויות הבוטיק של ה- Marais.
אני חושבת שזה היום שהשאיר אותי סופית ללא אוויר.
היופי קפץ עלינו מכל עבר ומצלמת האייפון עבדה שעות נוספות.

הצטיידתי בשוקולדים שווים במיוחד למישפוחה,
בתיק עור מהמם לבן זוגי שיחייה,
במכוניות מתוקות עבור יהונתן החמדמוד
וכמובן שלא שכחתי גם לפנק את עצמי במעיל עור משגע בחנות יד שנייה עמוסת אוצרות.


גולת הכותרת הייתה החנות
Merci
ששוכנת ליד תחנת המטרו
St. Sebastien Froissart

חנות שהיא בעצם מוזיאון קטן לעיצוב מודרני משובח ביותר.
וכיאה לצרפתייה שיקית ונחשקת היא גם מצטלמת מהמם!


כאמור, סיימנו את טיולנו בעיר המופלאה הזו ברחוב שבו ביקרנו יומיים קודם, ריבולי.
הוא כל כך מתוק ומקסים שפשוט לא היינו מסוגלות לעזוב מבלי לומר שלום.


מפות - יום 4


וכאן מסתיים מסענו ואנו שבות ארצה עמוסות בחוויות (ובקניות...)

היה מקסים

Au Revoir Paris Mon Amour

:)




ואם זה לא הספיק לכם...
אז הנה כמה אתרים מומלצים שליקטתי:

מפה

http://parisait.com/interactive-map/

המלצות לטיול

http://parisait.com/2009/04/21/paris-for-complete-beginners/

http://parisait.com/2012/11/07/rivoli59/#more-7385

http://www.pret-a-voyager.com/2011/09/paris-address-book.html

http://www.picselo.com/

http://www.tendaysinparis.com/

http://www.gogoparis.com/

מסעדות

http://www.restaurant-chartier.com/www/

http://www.la-mosquee.com/index.htm

http://www.candelariaparis.com/#

https://www.facebook.com/pages/Bobs-Juice-Bar/28014229087

http://parisbymouth.com/philou/

http://parisbymouth.com/categories/468/search_type/and/order/default/

שופינג

http://www.bhv.fr/

http://www.lerocketship.com/

http://www.pa-design.com/index.php

http://www.beautravail.fr/blog/

http://www.frenchtouche.com/

http://www.colette.fr/

http://www.astierdevillatte.com/




http://www.picselo.com/

http://www.tendaysinparis.com/

http://www.gogoparis.com/
http://www.lebonmarche.com/

http://www.galerieslafayette.com/

http://departmentstoreparis.printemps.com/

http://www.merci-merci.com/


http://www.pret-a-voyager.com/p/visit-paris.html

http://www.designsponge.com/2012/01/paris-design-guide.html


http://parisait.com/2009/11/05/%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A7-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-rue-dalesia/#more-753

http://parisait.com/2008/10/04/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99/

http://parisait.com/2008/09/12/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92-freepstar/

http://parisait.com/2008/10/26/%D7%91%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%94/
  
שווקים בפאריז

http://equipement.paris.fr/?tid=289
  
מפת שווקים

http://marches.equipements.paris.fr/

מוזיאון מומלץ

http://www.paris.fr/loisirs/musees-expos/musee-de-la-vie-romantique/p5851

http://www.musee-rodin.fr/

בלוגים על פאריז

http://www.pret-a-voyager.com/2011/07/tour-de-france-paris-by-arrondissement.html


↧

חפשי אותי

February 4, 2013, 10:25 am
$
0
0

אני אוהבת את פורים.
אוהבת לעטות עליי מסיכה, ופאה ואיפור
ולשחק מישהי אחרת.

אני אוהבת לראות את הילדים הולכים בבוקר לביה"ס
מחופשים ומחוייכים.

החג הזה הוא כולו חג של יצירתיות
והנה זכיתי להכיר שלוש יוצרות מוכשרות שמתייחסות אליו בכבוד הראוי לו.

הראשונה היא 
ענבל קלי כרמי
הכישרון שמאחורי 


ענבל מייצרת קסמים בעזרת חוט ומחט ובדים מופלאים
ומציעה לחג הפורים הקרוב תחפושות שכאילו יצאו מעולם האגדות.
תחפושות שמחזירות אותי אל הילדות שלי.
לימים של תום ואושר גדול.

ולהתענג גם על השמלות והסינרים היפהפיים שהיא מציעה לעולם.

צילום : עינה קפלן

לשמחתי הרבה שלחה לי ענבל כמה מילים עליה ועל העשייה שלה:

אני בת כפר.
נולדתי במושב רמות שברמת הגולן ושם גדלתי.
הורי שני קיבוצניקים.
אבי חקלאי והאהבה לטקסטיל הגיעה מאמא שלי.
כשנולדתי היא פתחה במחסן שלנו עם חברה עסק קטנטן שבו הם תפרו כריות וכובעי הולי הובי
הם הסתובבו בישובים הקרובים ומכרו.
המשיכה שלי לטקסטיל התחילה מוקדם ואמא שלי נתנה לי להתבטא שם
למרות שזה לא תמיד היה קל (שמלות זהב, חליפות כסף ועוד)
אמא הייתה מציעה תמיד את הדברים הכפריים הפרחוניים ואני ידעתי מה אני רוצה.


צילום : עינה קפלן
צילום : עינה קפלן

מגיל צעיר נמשכתי ליד שנייה. משהו באהבה למה שהיה פעם והסקרנות של הסיפור מאחורי הבגד, זה שהוא יחיד וזה שברוב המקרים רק אני ראיתי את הפוטנציאל שבו איתגרו אותי.
יד שנייה זה כמו ציד, את יודעת שתקני משהו אבל לא יודעת מה עינך תצוד.
תמיד סקרן אותי גם לדעת מה היה פה פעם, זה תמיד נראה לי טוב יותר ממה שעכשיו.

צילום : עינה קפלן

אני חושבת שזה מנוגד לחוויה הקיבוצית שהמשפחה שלי עברה (זה משני הצדדים) שם הם הגיעו למקום בו הערך המשפחתי הוא פחות חשוב ומה שבעיקר חשוב זה היחד והחשיבה למען הכלל, ביקשו מהם לוותר על כל מה שהיה להם ולהעבירו לנחלת הכלל.
היום אני מבינה שזה חסר.
מאז אני מחפשת כל הזמן את האישי, את הדברים שמעבירים מדור לדור מאימא לביתה וכו', את המורשת האישית הזו.
הדברים האלה היו מוצנעים בקיבוץ.


צילום : עינה קפלן

צילום : עינה קפלן

בעסק שלי זה מה שמנחה אותי- המחשבה על דברים שרוצים להעביר הלאה. דברים שמרגיש כאילו היו שם תמיד. מעין משהו נצחי שמתאים להיום, אבל גם לאז וגם הלאה.
שימוש בחומרים בסיסיים אך איכותיים- כותנה, משי וטכניקות ותיקות שחלקן כבר נעלמות מהעולם לטובת היעילות, התחושה שיש מישהי שעשתה וחשבה ואהבה תוך כדי שהיא עשתה והעבירה ממורשתה הלאה, ההתעלמות מהקטע הכמותי לטובה האחד האיכותי.
כשהייתי ביריד של קרן שביט כשהצגתי לראשונה את קולקציית השמלות שלי היו נשים מבוגרות שראו את השמלה ואמרו שכזאת שמלה הייתה להן שאמא שלהן תפרה להן. כששמעתי את זה הבנתי מה יצא לי וכמה זה מלווה אותי תמיד בעשייה שלי.


צילום : עינה קפלן

המחשבה על עשיית דברים לילדים, כאלה שנרצה להעביר בירושה לדור הבא הובילה אותי למחשבות על פורים.
תחפושות שמתאימות להיום, אבל גם התאימו לפעם וגם הלאה- חיות, פירות...
אני לוקחת אלמנטים בולטים בדבר ומחברת את זה לבגד של אדם וביחד יוצאת הפרשנות שלי.
אני משקיעה בחומרים בתחפושות, משלבת גם עבודות יד, חושבת על כך שיוכלו לעבור הלאה באותה משפחה או לדור הבא.
חומרי הגלם הרבה פעמים משלבים גם יד שנייה בגלל האהבה שלי לחומרי גלם ייחודים ושפת הוינטאג' האהובה עליי וגם מההיבט של הקיימות.


אתם מוזמנים בחום לבקר בבלוג המקסים של ענבל
ולקרוא עוד ממילותיה החכמות. 

צילום : עינה קפלן

היוצרת הבאה שברצוני להציג היא בבי סלודקי, האמא של


המותג המתוק שבנתה בעשר אצבעותיה ומסרגה אחת.

בבי סורגת עושר וצבע ושמחה

ולכבוד החג היא מציעה גם תחפושות נהדרות לפיצקדולים שלכם.

אלה בעצם סטים סרוגים בעבודת יד מאקרילן רך ונעים למגע המותאם לתינוקות.
התחפושות מגיעות במספר גדלים, החל ממידת NB ועד גיל 18 חודשים.
כיסוי החיתול ניתן ללבישה על אוברול/ רגלית ונסגר ע"י כפתור.

לא אכביר במילים ואניח לכם להתענג על הצילומים היפהפיים שצילמה בכישרון רב אנדה יואל.

ואם תרצו לקרוא עוד על בבי
תוכלו למצוא אותה בפוסט שכתבתי בעבר על מתנות לילדודס.
וכמובן שמומלץ לעשות סיבוב בחנות המרמלדהשלה.

* בטח כבר הבנתם שאני מעריצה שרופה
:)


צילום : אנדה יואל

צילום : אנדה יואל

צילום : אנדה יואל

צילום : אנדה יואל

צילום : אנדה יואל

צילום : אנדה יואל

צילום : אנדה יואל

אחרונה, חביבה ומוכשרת מאד-


שבעין רגישה וחדה לוכדת זיכרונות בעדשת המצלמה שלה.

יפעת מציעה שירות משמח לכבוד החג:
היא מתעדת את היום הכייפי הזה בחיק הטבע ומייצרת צילומים שונים ומרגשים
שישמרו לעד.

היא ליוותה אותנו ביום חתונתנו ובדרכה השקטה, העדינה והנעימה
הפכה את היום המיוחד שלנו להרבה יותר נינוח ומחוייך.



אני מתכננת פוסט נוסף ומשמח לכבוד חג הפורים
(כבר אמרתי שהחג הזה מאד אהוב עליי ולכן מגיע לו יחס מיוחד)

בינתיים אני משאירה אתכם עם כל ההשראה הזו.

עד לפעם הבאה.

:)

↧

כבר פורים? אני בשוק!

February 16, 2013, 8:14 pm
$
0
0

ראשית, הקדמה:


לשמחתי הרבה התמזל מזלי והפכתי לחלק מקבוצת בלוגריות לייף-סטייל
מוכשרות ומשקיעניות מאין כמותן.

קוראים לנו


ואנחנו כאן כדי לעשות לכם גוד-טיים :)

אני ממליצה בחום ללחוץ לייק בדף הפייסבוק שלנו
כדי להמשיך ולעקוב אחר עוד ועוד פוסטים
יפהפיים, מושקעים ויצירתיים להפליא.

וותיקי הקוראים בטח זוכרים את מיזם
שהרמנו לפני מספר חודשים.
הפסטיבלוג היה להיט היסטרי
ולכן אנו גאות להציג את
פרוייקט פסטיבלוג פורים!


כל אחת "תתקוף" את נושא החג מזווית מרעננת ושונה
וביחד תהייה לנו יופי של חגיגה!

אז קדימה לדרך!



יש מקום אחד
יחיד ומיוחד
שמאז ומתמיד
מרומם את רוחי,
גורם לי  לשמוח, להתרגש
ולרצות לדלג מרוב אושר.

אם יש מקום אחד שגורם לכל יום להפוך עבורי לקרנבל
זהו שוק הכרמל

במשך חמש שנים גרתי בשכנות לשוק.
הייתי מבקרת בו לפחות שלוש פעמים בשבוע,
מסניפה את ריחות התבלינים,
נסחפת אחר קריאות הרוכלים,
גונבת צילום של איזו עגבנייה עסיסית בוהקת באור השמש החודר מבעד לגגוני הדוכנים.
אפילו את פרוייקט הגמר שלי הקדשתי למקום הזה
שהוא עבורי כמו כדור הרגעה.
100 מ"ג של אושר צרוף.




כן, כן...
אני מכריזה בריש גלי בעודי ניצבת בלב כיכר מגן דויד
(הכיכר שבין שוק הכרמל לנחלת בנימין)
אני, איילת לנדאו, מכורה.

אז אמרנו קרנבל?
אמרנו פורים!

החג מתקרב ובא בצעדי ענק
והכי טבעי עבורי למצוא את תחפושת החלומות במגרש הביתי שלי.



ביום שמש חורפי שהתחפש לאביבי
שמתי פעמיי למגרש המשחקים שלי,
מחסן התחפושות (בעגה הקיבוצית) השווה במדינה.

כמובן שלא התאכזבתי.
מכל פינה הציצו לעברי כובעי קאובוי, מחושי פיות, קסדות כבאים, צמות הולנדיות, מסיכות ונציאניות
ועוד ועוד אוצרות שעטפו אותי בצבעוניות נועזת ובנדיבות אינסופית.
והכל בזיל הזול!
מה עוד כבר אפשר לבקש?


לאחר שסיימתי לטרוף את דוכני השוק 
המשכתי אל נחלת בנימין,
האחות המעט יותר מאופקת של השוק 

וגם היא, כמה אושר, לובשת חג!

עמוסה בבדים ססגוניים, צעיפי נוצות ומגוון מלמלות מפתות.

ראשית נכנסתי לחנות שוורץ פרוות
ושזפתי את עיניי בחצאיות "טוטו" צבעוניות ובכנפי מלאכים שמימיות.


המשכתי לחנות התחפושות של דבורה
שמשכירה תחפושות של פעם במחירים שווים לכל נפש



טיילתי עוד קצת ונתקלתי בחנות שמייבאת תלבושות סיניות ומוכרת אותן בפרוטות ממש.


התענגתי על מגוון הבדים העצום
ושוב נזפתי בעצמי שאיך יכול להיות שאני עדיין לא יודעת לתפור
(אני בושה ונכלמת, מודה).

לסיום חזרתי לשוק וחטאתי בבקלאווה טרייה או שתיים
(כדי לא להעליב את המוכר...בכל זאת - פרנסה, הלו גברת וכאלה)


אז מה קניתי?

הסכיתו ושמעו:


קניתי תחפושת של סיני אוריגינל ליהונתן החמוד.

הכובע עם הצמה של ישראל אהרוני בכבודו ובעצמו, חולצת המשי והמכנסונים המתוקים עלו...
תחזיקו חזק...
35 ש"ח בלבד!

החנות ממוקמת ברחוב השומר 6 שיוצא מנחלת בנימין


בתור backup הרכבתי גם תחפושת סופרמן חתיכית 
לגיבור העל הקטנטן שלי.

את החולצה קניתי בדוכן בשוק עם הדפס שבוצע על המקום (20 ש"ח)
את המשקפיים (שלדעתי עושות את כל התחפושת) רכשתי בדוכן נוסף (גם 20 ש"ח)
ואת הגלימה רכשתי אצל דבורה בנחלת בנימין 6
(50 ש"ח- קצת יקר אבל חנות כייפית לאללה!)


מכיוון שבן זוגי (שיחייה) לא מת על חג פורים (בלשון המעטה)
פינקתי את עצמי בתחפושת מושקעת וורודה

*אני כבר קוראת לגוון הזה ורוד-לולה...בלי שום בושה עשיתי מעצמי פאנטון :)

התחדשתי בזוג כנפיים, שרביט ומחושים ב- 20 ש"ח מחנות בדים ברחוב השומר 10
השלמתי את הלוק עם כובע קטנטן ומדליק מהחנות של דבורה ב- 30 ש"ח
וזוג עגילי נוצה מחנות יד שנייה ברחוב השומר 6 ב- 20 ש"ח.
אם כל זה לא מספיק
אפשר גם להוסיף חצאית "טוטו" זרחנית משוורץ פרוות בעלות של 100 ש"ח
החנות ממוקמת ברחוב מוהליבר 49

מפונקת או לא מפונקת?
:)


מצאתי גם שתי מסיכות בדוכן תחפושות בשוק שפשוט שבו את ליבי ודרשו לחזור איתי הביתה.
באמת שלא יכולתי לסרב.

כל מסיכה עלתה 8 ש"ח. 

שחיתות!


לסיום התארגנתי על חומרים שווים למשלוח מנות מתוק
בחנות למוצרים חד פעמיים בלב השוק.

הצלחת המנוקדת, שני גלילים של סרטים דקורטיביים וגליל נייר צלופן
עלו לי 45 ש"ח
והחומרים יספיקו לפחות לשלושה משלוחי מנות
(חוץ מהצלחת כמובן)


*חשוב לי לציין שרוב הדוכנים שמציעים כל טוב לפורים
ממוקמים ממרכז השוק לכיוון מטה
(תחנת הכרמלית)


בקיצור ולעניין
היה לי יום פורה, מוצלח והכי חשוב כייפי בטירוף
וכעת אני מוכנה ומזומנה לחג.

כדאי - כדאי - כדאי
לצאת ולנשום את השוק
ולהצטייד ביופי של תחפושות

איך אמר המשורר :

הלו, גברת, הסחורה אוזלת!

חג שמייייח ומבדייייח

:)


זוכרים להיכנס לדף של Bubbles ולתת ב"לייק"?
מילה שלי, זה יעשה לכם רק טוב 

↧
↧

חוט. מחט. ומה שביניהם.

February 26, 2013, 11:02 pm
$
0
0

לפעמים בתוך המולת החיים אנחנו שוכחים שאפשר גם
לעצור,
לנשום
וליצור.

כל העניין הזה של לעשות מה שעושה לנו טוב
בכלל לא מובן לנו מאליו.
וחבל.
כי בסופו של יום
מה שניקח עימנו אלה הן החוויות הקטנות.
הרגעים שגרמו לנו לחייך.
ליהנות מהעשייה באופן הבסיסי והפשוט ביותר.

וכך החלטתי שהגיע הזמן לעשות (עוד) משהו טוב בשביל עצמי
והאדם הראשון שעלה בראשי בהקשר הזה
של יצירה הכי בסיסית והכי מספקת
היא מלכת הרקמה בכבודה ובעצמה

כי מה צריך יותר הבנאדם
אם לא חוט, מחט ובד איכותי?


אז הרמתי טלפון
וקבענו שניפתח יחד סדנה.
אני אספק את ביתי הקט
ורונית את הידע העצום שלה, תבונת הכפיים והחיוך החם.


ניפגשנו 
שש נשים
עליזות ומוכשרות
לסדנה בת שלושה מפגשים
שעשתה לנו את החודש 
לכזה שיהיה קצת יותר טוב מיתר החודשים.


במפגש הראשון
למדנו את הבסיס.
האיקסים עיטרו את הבד הלבן.
לאט לאט תפסנו ביטחון
ויחד עימו בא השחרור
והכיף שבחברותא הנשית
הטובה, הנעימה, התומכת והקשובה.


במפגש השני כבר הרגשנו חברות משכבר הימים.
המחט עולה ויורדת דרך הבד
והסיפורים ממלאים את חלל החדר.
מדברות על החיים.
החיים האלה שכולנו מכירות כל כך טוב.
כל אחת מנקודת מבטה
עם תשומת הלב שלה
עם האנקדוטות הקטנות שבונות סיפורים מופלאים.


אחת המשתתפות, מירלה, דאגה לפנק אותנו ברקמות מעשה ידיה משנים עברו 
שריגשו והיפנטו אותנו
ורונית הביאה עימה עוד ועוד דוגמאות לעבודותיה המעודנות והקסומות.

.
המפגש השלישי והאחרון 
היה מפגש של צבעים ומרקמים.
רונית הציעה שנעשה הפעם עבודות יותר חופשיות
וכך שקענו עמוק עמוק בתוך הררי בדים, כפתורים, סרטים וחוטי רקמה צבעוניים.
מניחות טלאי על טלאי
מוסיפות כפתור
קושרות סרט.
כל אחת לפי טעמה הייחודי.
התוצרים מהפנטים ממש 
ומשמחים ומעלים חיוך גדול של עונג על השפתיים.


מירלה החרוצה התחילה בביתה רקמה של לבבות מתוקים
והיום החליטה ליצור לב טלאים פרחוני ועדין.


אירית המקסימה בעלת בוטיק הילדים הנהדר
"קוליקו"
זרמה עם החופש
ויצרה לב שמח שיעטר את דלפק החנות.



אני החלטתי לעבוד בפלטת צבעים פחות מוכרת לי,
בדי ג'ינס, כוכבים, פסים ונקודות 
חוברו להם יחדיו
ולהם הוספתי כפתורים זהובים וסרט קטן לקישוט.
התוצאה גרמה לליבי לקפוץ משמחה.


אביבית, בעלת מותג התכשיטים המדהים
Bijou
התגלתה כגאונת רקמה והצליחה להשתלט גם על טכניקות מסובכות ומדוקדקות ביותר
בדרכה השקטה והיסודית.
היום היא בחרה ליצור מחזיק למחטים 
ויצרה חיבור מופלא של הדפסים רגועים ונעימים.


ליאת ניר בלזר
מעצבת פנים בכל רמ"ח איבריה
עמלה אף היא על מחזיק מחטים
מנוקד מעוטר בחוטי רקמה צבעוניים.
כל כך מפתיע ואסתטי שאפשר להשתגע!


המפגש הסתיים.
למרות שבאמת ניסינו למשוך עוד ועוד...
נפרדנו בחיבוקים ובהבטחות להישאר בקשר.
ואני בטוחה שכך יהיה.

תודה ענקית לרונית המקסימה
שאין מספיק מילים בפי לתאר כמה את נהדרת.
הענקת לנו חוויה יוצאת דופן
ומפלט קטן ומרגיע מהיומיום.
מצווה גדולה
:)

הנה תמונת סיכום שעושה לי טוב על הלב. גם לכם?



↧

חוויה יפנית

March 9, 2013, 9:10 pm
$
0
0
מכירים את המקומות האלה שברגע שנכנסים אליהם שוכחים מאחור את המציאות?
אפילו אם זה רק לכמה רגעים
אלה הם רגעים יקרים מפז.

גלריית היבינו היא מעין מקום שכזה.
רצפת עץ טבעי
עליה ניצבים ספסלים ושולחנות פשוטים
ועליהם מונחים בסדר מופתי
כלי קרמיקה, מוצרי טקסטיל ונייר
היישר מיפן הרחוקה.

מוזיקה שקטה מתנגנת מאזור הקופה
והחלל הפנטסטי הזה עוטף ושואב לתוכו ברכות מהפנטת.

*

הנה כמה מילים מתוך אתר הגלרייה:

היבינו

גלריה וחנות מביאה את בשורת העיצוב היפני לשוק הישראלי.
יוזמה חלוצית זו בלב תל אביב מציעה אמנות, מלאכת יד, עיצוב פנים, כלי בית ופריטי יומיום יפניים מאיכות גבוהה.
היבינו ("יומיום" ביפנית) בוראת את טקסיות היומיום היפנית בחלל ייחודי ונעים המעניק למבקריו חוויה מקיפה:
החל במבחר מוקפד של מוצרים המשקפים את העיצוב היפני המסורתי והמודרני, המשך באירוח של תערוכות וסדנאות מיפן, וכלה בשירות ואריזת מתנות בסגנון יפני, ולבסוף בחלל הארכיטקטוני עצמו. 
הביקור בהיבינו מעשיר ומעורר השראה.

*

לשמחתי הרבה 
ביום חורף שמשי אחד
נכנסתי
הוקסמתי
התמכרתי
וכמובן שגם צילמתי.

והנה לכם פוסט בניחוח יפני.
קריאה מהנה.


















השירים מובאים מתוך ספרו של שונטרו טניקאוה

לאישה

ניתן לקרוא טקסטים נוספים כאן

↧
Search

קסם החומר

March 20, 2013, 10:15 pm
$
0
0
זה כבר לא סוד שאני אוהבת קרמיקה.
אוהבת?
משוגעת על קרמיקה!

בכל פעם שאני ניצבת מול יצירה שמפעימה את לבי
אני מתפלאת שוב ושוב איך מחומר כה פשוט ובסיסי ניתן להגיע למגוון כה גדול של תוצרים נהדרים.

השבוע יצא לי לקפוץ לשוק הפשפשים ביפו
(בעזרת אלוהי הבלוגים אכתוב על חוויותיי בקרוב)
וכמובן שלא ויתרתי על ביקור בגלריה האהובה עליי שמוקדשת כולה ליצירות קרמיקה.
ואיזו מין חברה אהיה אם לא אשתף גם אתכם?
:)

שמונה ביפו

היא חנות גלריה לקרמיקה עכשווית בשוק הפשפשים ביפו בה שותפים עשרה אומני קרמיקה,
רובם מקבוצת "שמונה ביחד" הוותיקה בירושלים.
האמנים בקואופרטיב משתתפים בתערוכות בארץ ובחו"ל
ומציגים בגלריה אוסף עשיר ומגוון של קרמיקה מקומית בעבודת יד.

לאחר ששבתי הביתה עמוסה במתנות לחג 
(אופס...ספויילר)
פשפשתי בדף הפייסבוק של הגלריה וגיליתי שכל יוצרת (ויוצר) נידבו כמה מילים טובות על יצירותיהם
אתם מוזמנים להיכנס ולדפדף  באלבום אודות האמנים.
בינתיים ריכזתי את המילים וקצת מן הצילומים של העבודות שכה הקסימו אותי.

לורי גולדשטיין

יצירת כלים שימושיים מאפשרת לי את הזכות הנדירה והנפלאה לקחת חלק בחיי אנשים,
בריטואל היומיומי של אכילה ושתייה, כמו גם במפגשים החברתיים של  אירוח ואכילה משותפת. 
היא מאפשרת לי את ההנאה מעבודה חושנית ומספקת בחימר, 
תוך שימוש בכישורי האסתטיים, האמנותיים והטכניים.

לבסוף, היא מאפשרת לי, בצניעות רבה, להיות חלק ממורשת ארוכה  ומתמשכת של יצירת קרמיקה פונקציונלית.





עדי שפירא

בסטודיו המוקף חלונות גדולים, קיר משותף לבית, 
נולד השילוב בין הנפש לטבע, בין הפנים לחוץ. 
הדיאלוג בין רצוני לרצונו של הפורצלן, 
מתוך התבוננות, סקרנות, ההקפדה על הפרטים הקטנים, 
אני יוצרת.




ורד טנדלר דיין

מכיוון שבקרמיקה מתקיים הצירוף הנפלא שבין היפה והמעשי, אני מנסה ללכת על חבל דק ולאפשר לכלי להיות מכיל וממשי, ומנגד לפטור אותו ממעשיות יתר.
תנועה,נשימה,קצב ואינטואיציה הם כלי העבודה שלי כמו גם הטכניקה.
יצירה בחומר היא חוויה פיסית וחושנית של צורה, גודל, צבע וריח.
כל עבודה מתחילה על האובניים כצורה מושלמת וסימטרית ובשעה שהחומר עדיין רטוב וגמיש, אני מפרה את האיזון ויוצרת צורה חדשה, דינמית ומחזורית.




סימון סולומון

אני מוצאת שעבורי העבודה בחמר היא בעצם חיפוש אחר איזון.
ארבעת האלמנטים – אדמה, רוח, מים ואש באים יחד ודרכם אני מנסה ליצור צורות השואפות להשיג הרמוניה בעיני המתבונן.



רותי סימון

אני גרה בשכונת נחלאות בירושלים, בבית ישן ומשופץ ועובדת בסטודיו הצמוד לו.
יצירתי מושפעת מהחיים בעיר ,המלאה ניגודים - חול וקודש, ישן וחדש, אור ואבן.
אני יוצרת כלים לשימוש יום יומי וכלי קודש, העשויים בעבודת אובניים ומעוטרים
דרך חיתוך ידני וניגודיות צבעונית של חומר חשוף וגלזורה מבריקה.




שולמית טייבלום מילר

עבודותיי עשויות על אובניים בפורצלן או בחומר סטונוור.
במקרים רבים הן מוסטות ממצבן הסימטרי אל מבנה אקראי שמכיל זיכרון של שימוש.
בזיגוגים אני מחפשת את הקפאת זיכרון התהוותם, ודרכם, את הזיכרון הגיאולוגי של האדמה עליה אנו דורכים.
ל שם כך אני משתמשת בזיגוגים קריסטליים וולקניים המקפיאים תהליכים גיאולוגיים:
האחד את דרמת רתיחת האדמה, והשני את הסדר המופלא של צמיחת הגבישים.
הניגוד בין שתי תופעות אלה על הכלים הקרוסים מעורר זיכרון של התהוות, של כלים שנמשו מהים, של תרבות חומרית קבורה. 





דורי שכטל

כשהייתי ילדה קטנה בארגנטינה, הייתי אוספת בוץ מהגינה, מכינה צורות ואופה אותם בתנור הביתי. 
כילדה הבנתי באופן אינטואיטיבי ששריפה מחזקת את הבוץ.
הקשר שלי עם האדמה המשיך דרך חוגי קרמיקה בארגנטינה, לימודים בפקולטה לאומנות שם וכשעליתי לארץ לימודים מסודרים במחלקה לקרמיקה בבצלאל.
החומר והציור הם הדרך שלי לספר סיפורים.
הסיפור האישי שלי, הסיפור של סביבתי הקרובה, משפחתי והמדינה בה אני חיה.
ההשפעה הדרום אמריקאית, הצבעוניות, וצורת השימוש בדמויות ניכרים בעבודותיי
למרות 30 השנים שחלפו מאז שעליתי לארץ. 

כל מה שסובב אותי, מרגש אותי ומשפיע עלי מופיע בסופו של דבר ביצירות שאני עושה.
עזבתי את ארגנטינה כבוגרת עם כל המטען החברתי והתרבותי מחיי שם.
מטען זה התערבב עם חיי האינטנסיביים כאן בארץ.
העבודה שלי נותנת לי את האפשרות לאחד אינפורמציה שהתאספה לאורך השנים עם זיכרונות וחוויות עכשוויים.
נושאים דמיוניים ואמיתיים מספרים יחד את הסיפור שלי, מציגים את הנופים מהם באתי, בערבוביה, ללא התחלה וללא סוף. העבודות מתאפיינות בהיותן בצבעוניות רבה, הן מורכבות מחלקים שונים הניתנים להזזה, הקומפוזיציה ניתנת לשינוי.
כמו משחקים ללא חוקים הסיפור משתנה כל הזמן.
החומר הקראמי מאפשר לי להפגיש את התלת ממדיות של החומר עם דו הממדיות של העיטורים שעליה.
אני גרה ויוצרת בנווה זיו בגליל המערבי


גתית טן-פי

אני גרה בתל אביב בקומה שניה והסטודיו שלי נמצא בתוך הבית "בחדר הגדול".
דווקא הצפיפות מהווה אתגר ליצור מגוון של עבודות בשילוב טכניקות שונות.




גיה קיפניס-סמית

הסטודיו של גיה, ממוקם במרכז אומנות "בית אות המוצר הירושלמי", בניין היסטורי ירושלמי יפיפה הצופה אל חומות העיר העתיקה ולנופיה המרהיבים של ירושלים. 

גיה משלבת אמנות, יצירה, הנחית קבוצות ועבודה בין-אישית במסגרות טיפוליות.
לגביה האמנות ויצירה הם דרך חיים, כלשונה: " הכלים שלי – כמוני ".

נופי ילדותה, חיבורה לאנשים, אהבת האדם והאכפתיות אליו, יוצרים מרקם מיוחד של יצירה.
כלי אחסון, שרשראות, חפצי יודאיקה, פסלוני פרות ועוד – בוראים עולם של צבע, ססגוניות וחדווה.

השגרה והטבעיות היומיומיות עוטפים את הכלים ויוצקים לתוכם תוכן חדש, מחויך, ושופע הומור.

בהשפעת חוויות ילדות של חיפוש עצמי במסגרת חברתית, שהם סביב הבית פנימה, שנראה שמביאים לידי ביטוי רגשות עמוקים המחפשים תמידית את הבית, את החדר, ואת הכמיהה האינדיבידואליות בתוך הקולקטיב.
חסרת פרטיות מספקת – בונה גיה מרחב שלם המכיל ביטויים של תפנימי בתים: רהיטים, מרצפות, מטבחים, מנורות, וילונות, חתול קטן שרוע, אישה תולה כביסה ועוד.
כל אלה מיניאטורות של חיים, של מצבים.
ביצירותיה גיה נעה בין השימושי לאומנותי.
היא יוצרת באופן ספונטני, כהמשך ישיר של עולם האסוציאציות והדמיון שלה.
אינה כבולה לאסכולה מסוימת או מוסכמות של עולם האומנות והקרמיקה.
יצירתה של גיה מאופיינת בראיה אופטימית שמחה. 
מנגינה של הרכב צבעים ייחודי ועשיר ביותר, משחק ודינאמיות בין המרכיבים. 

גיה יוצרת בפורצלן, בטכניקה של בניית יד, יציקה, הטבעה (Inlay) וציור.




שמאי גיבש

בעבודתי אני עסוק בפיתוח ושיפור טכניקות עבודה המאפשרות לי ליצור מרקמים, מימדים וצורות, שבעזרת צבע, אור וצל מבטאים את ההשראה הסביבתית על אופי היצירה.היצירות כוללות כלים בגווני אדמה, אש, ים ושמיים. עבודתי בשנים האחרונות מושפעת בעיקר מנופי יפו, קמרונים, כיפות וצריחים, מסגדים, כנסיות, גנים מאובקים, מבואות עותומאניים, מרפסות מעל שערי ברזל, צללים של דקלים עתיקים המסננים את האור החוזר מהים.





אז אם עוד טרם הצטיידתם במתנות לחג
אני ממליצה בחום לבקר בגלריה הנהדרת הזו.
אני לא אתפלא אם תצאו גם עם איזו מתנה קטנה גם לעצמכם...

:)

↧

דרך שתי נקודות

April 10, 2013, 10:28 am
$
0
0

"חיינו שבכתב היו לחיינו שבעל פה. 
חיינו שבעולם הבא לחיינו שבזה. 

חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט. 
דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד."


מתוך: דרך שתי נקודות / יהודה עמיחי




פסח מאחורינו.
עשרה ימים של יציאה טוטאלית משגרה שהיא כל כך חשובה עבורי.
והנה כבר עבר שבוע מאז שבנו לחוף מבטחים
מוכן ומובן ומאורגן 
ואני עדיין מנסה להסתנכרן.
מנסה לארגן את פתקי הפוסט איט הצבעוניים שממלאים את ראשי.
ליצור ערימות ערימות.

פעם מלאכת הארגון-מחדש הייתה דורשת ממני מעט מאד מאמץ.
היום?
היום זה כבר סיפור אחר.
אנרגיות רבות מושקעות בכל לבנה ולבנה שחוזרת למקומה.

אני כמו רוקמת את חיי בחזרה למקומם.
מחדירה את המחט דרך הדף הלבן ומוציאה אותה מעברו השני.
עולה ויורדת ושוב ושוב.
מייצרת את החיבורים שמחזיקים אותי.
שמחזקים אותי.

ועוד מעט יום העצמאות
(...)


העבודות המהפנטות של האמנית הגר ורדימון
מבטאות עבורי בדיוק את הצורך הזה.
הצורך לחבר. לאחד.

חוט רקמה עדין עובר הלוך וחזור בין נקודות בלתי נראות 
וכך נוצרים אלמנטים שהם כמו מרחפים ומקובעים בו זמנית.
קצת כמו מה שאני מרגישה בימים האחרונים.




היא אישה אחת, מוכשרת בטירוף, בשם הגר ורדימון.

אני עוקבת אחר עבודותיה מזה זמן מה ומתמוגגת בכל פעם מחדש.

אני אוהבת את הפשטות. את הנוסטלגיה. את העצב הגדול. וגם את חוש ההומור.
את האסתטיקה. והטכניקה. את האמת. את הקושי והרוך.

ממש כמו בחיים 
מצליחה הגר לחבר בין האלמנטים השונים,
בין הטוב והרע
השמחה והכעס
הפחד והביטחון.

פניתי להגר ושמחתי כשנאותה לבקשתי
שתכתוב כמה מילים עליה ועל עבודותיה.

אני יודעת שזה לא היה לה פשוט.
ולכן אני מעריכה את מילותיה כל כך.


*

אמנית, חיה באמסטרדם למעלה מעשור שנים.
הגעתי בעקבות אהבת חיי ויחד אני מגדלים את שני ילדינו (היא והוא שמונה וכמעט שלוש)
עובדת מהסטודיו שבביתי המשקיף אל גינה נהדרת .
פורחת ונפלאה בקיץ מושלגת ולבנה בחורף.

למדתי ב"בצלאל"
ואת העיסוק בחוט, נייר ובד התחלתי אחרי המעבר להולנד ולידת בתי 
המקור (כמובן) הוא
אי שם
בילדותי 
אמי ארגה שטיחי קיר גדולים ומרהיבים על נול עץ גדול ומסיבי.
תמיד היו בסביבה ערמות חוטים צבעוניות.
כך שהעיסוק בחוט, בטקסטורה וצבע היה שם כל הזמן.

מקורות ההשראה שלי הם בעיקר
תמונות וספרים ישנים.
אני חובבת שווקים ישנים ( תודה אמסטרדם !)
ונוברת בחדווה בכל ערמת ניירות וספרים שאני מוצאת.
יש ברשותי אוסף גדול של ספרי 
לימוד והדרכה, ספרי טבע וספרי ילדים. כולם ישנים ומופלאים.
ובנוסף ההשראה נמצאת במוסיקה, 
בצבע, ונייר (ואור) או אפור תלוי באיזה עונת שנה מדובר.


תחילת כל עבודה היא במילה, משפט או תמונה.
משם זה ממשיך הלאה.

חיבור בין תמונה, לנייר 
או לבד.
החוטים , הצבע.
כל עבודה מרגשת אותי
ואיתה אני יוצאת למסע
של חיפוש.
ולפעמים אני גם מוצאת.

העבודות שלי כולן עוסקות בזיכרון
זיכרונות פרטיים שלי או 
זיכרונות של אנשים אחרים ממקומות אחרים.
וזמנים אחרים.

*



בקרוב יתפרסם גם ספר עם מבחר מעבודותיה 
והוא וודאי יהיה אפוף קסם, מיסתורין וסיפורים קטנים
שמתעוררים לחיים באיורים עדינים, חורים קטנטנים וחוטי רקמה צבעוניים
פשוטים ועוצמתיים בעת ובעונה אחת.






מי שמכיר אותי יודע שכשאני נתקלת באוצר אני חוקרת אותו לעומקו ולרוחבו.
וכך שקעתי באתר העבודותהנהדר של הגר 
והן שבו אותי בין רגע.





בטח עד עכשיו גם אתם התמכרתם.
תשמחו וודאי לשמוע שהגר מוכרת הדפסים של עבודותיה 



ולסיום, שיר נוסף של יהודה עמיחי שליווה אותי בשבועות האחרונים 
ומאד מתחבר מבחינתי לעבודותיה האניגמטיות של הגר.

*

אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו 
זמן לכל.

ואין לו עת שתהיה לו עת
לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך.

אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת,
באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק
באותן ידיים לזרוק אבנים
ובאותן ידיים לאסוף אותן,
לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.

ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח
ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל
את מה שהיסטוריה ארוכה
עושה בשנים רבות מאוד.

אדם בחייו אין לו זמן. 
כשהוא מאבד הוא מחפש
כשהוא מוצא הוא שוכח,
כשהוא שוכח הוא אוהב
וכשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח.

ונפשו למודה,
ונפשו מקצועית מאוד
רק גופו נשאר חובב
תמיד. מנסה וטועה
לא לומד ומתבלבל
שיכור ועיוור בתענוגותיו ובמכאוביו.

מות תאנים ימות בסתיו
מצומק ומלא עצמו ומתוק,
העלים מתיבשים על האדמה, 
והענפים הערומים כבר מצביעים
אל המקום שבו זמן לכל.

מתוך "שעת החסד", יהודה עמיחי

*

והנה כל הקישורים במקום אחר







* 

שגרה נעימה. 


↧
↧

איפה מצאת את זה?!

April 23, 2013, 7:46 am
$
0
0

אני חובבת מציאות מושבעת ויעיד על כך ביתי הקט.
כשאני נתקלת בפריט ששובה את ליבי אני חייבת שיהיה שלי.
עם השנים למדתי לשים לעצמי רסן
אבל, מה לעשות...עדיין יש מקרים שבהם אני באמת חסרת תקנה
ולא יעזור בית דין!
כי כשאני מוצאת אוצר יחיד ומיוחד אני חופנת אותו בידיי ואומרת לו בליבי
"אתה תהיה שלי!"

אז איפה אני מוצאת את כל הפריטים הנהדרים שמעלים לי את הדופק וגורמים לי לפרפרים בבטן?
ובכן...אני עכשיו הולכת לגלות לכם סוד, אבל שיישאר בינינו, כן?


אחת לכמה חודשים נערכת בארץ מכירה מיוחדת במינה.
איזה מכירה? מה מכירה? אירוע! 
אירוע שכולו צבע ויופי וכיף שממלאים אותי אושר.
את האירועים המלבבים הללו מפיקה אישה שכבר מזמן הפכה לאגדה


והיא מכירה את כל היוצרות הכי הכי מוכשרות במחוזותינו
שמציגות את מרכולתן המפתה (ואוי...כמה שהיא מפתה...)
בדוכנים יפים יפים ועם חיוך גדול והמון סבלנות.

"רגע, אז איך קוראים לאירועים הקסומים הללו?"
בוודאי תשאלו...
  נו, באמת, למה אני משאירה אתכם במתח?

שלוש, ארבע...ו...


זהו, גיליתי לכם. באמת שזה לא היה כל כך קשה :)

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?

כי ממש השבוע זה קורה! עוד כמה ימים!
ואיך אני אגיד זאת במילים עדינות?

אל תחמיצו!

אני בוודאי ובוודאי שאהיה שם ואגלה לי עוד אוצרות שישובו איתי הביתה...

לרגל האירוע המדהים הזה ערכתי ראיון עם קרן שביט, האמא של הקולאז' סייל בכבודה ובעצמה
וגיליתי את כל הסודות שמאחורי הקלעים.

* ו...בסוף הפוסט אני מגלה אצל מי מהמציגים בקולאז'ים לאורך השנים
רכשתי את כל הפריטים שמפארים את ביתי ומשמחים אותי מידי יום.

מהו הקולאז' סייל?

מה: קרן שביט רוקחת אירועי חויה ומקבצת כ- 30 מעצבים שונים בלוקיישן חלומי מתחלף
מיקום: לוקיישנים מטריפים במרכז הארץ (בין חדרה לגדרה), משתנה בהתאם לקונספט ולמצב הרוח
תחלופה וגיוון: תמהיל מתחלף של מעצבים וגם לוקיישן מפתיע בכל פעם במיקום חדש.
תחומי עיצוב: לייף סטייל: אופנה, ילדים ובית
מי: קרן שביט, בלוגרית, מעצבת, גורו של סטייל בעלת טעם משובח במיוחד.
ותק: 3 שנים
קהל: אלפי אנשים, שוחרי עיצוב ולייף סטייל. אוהבי החיים הטובים והיפים. קהל חלומות שעוקב באדיקות, חוזר ומזמין חברים טובים.
ערך מוסף: שילוב של תכנים נוספים באירוע, תערוכות אומנות, שוק אוכל, הופעות חיות, מסיבת ריקודים, אירוע מתפתח ועוד.

קולאז' סייל ראשון, יוני 2010. צילום: נעמי יוגב

איך הוא נולד?

כמו כל דבר אחר, מתוך צורך. 

לפני 3 שנים, התחלתי לעצב תכשיטים והצטרפתי למכירות שהוזמנתי אליהן. 
הרגיש לי כמו משהו שלא נעשה כמו שצריך. נורא קל לעצב הזמנה מפתה ולגרום לאנשים להגיע פעם אחת, אבל לרוב מה שקרה הוא שהמציגים לא היו מספיק מעניינים ומי שהגיע למכירה התאכזב. 
היה פער בין המראה של המודעה לאיכות המציגים. חשבתי שחייבים לעשות זאת אחרת. 
החלטתי לקיים מכירה בביתי ולבחור בעצמי את המציגים. לקחתי החלטה שלא לבחור מציגים לפי קשרי האישיים ולהזמין רק מעצבות שאני אוהבת מאוד את המוצרים שלהן. אוהבת מספיק בשביל לרכוש אותם בעצמי. הסתכלתי על הסביבה הפרטית שלי, בבית ומהר מאוד הבנתי את מי אני צריכה להזמין.
נורא קל להגיד למישהו שמה שהוא עושה זה יפה, אבל אם מישהו מתאמץ ורוכש מוצר זאת המחמאה הכי גדולה שיש. אם רכשתי מוצר סימן שאני באמת אוהבת אותו.
את המכירה הראשונה קיימתי ביוני 2010 בחצר ביתי ובסטודיו הפיצפון שלי במזכרת בתיה. הקונספט שבחרתי היה "אמהות", כאמא טרייה לילדה בת 3 ולתינוקת בת חודשיים, היו לי הרבה מוצרים בבית. בדקתי מה המקור שלהם והזמנתי את המעצבות. 
עיצבתי מודעה מפתה ודאגתי שהאירוע יהיה מפתה אפילו יותר. 11 מציגות, מתחם בית קפה קטן, דולה שהביאה חומרי קריאה ואפילו מאיירת מפורסמת שהגיעה וחתמה על ספרים שאיירה. 
כתבתי על האירוע בבלוג שלי והזמנתי את הקוראות שעקבו אחרי. נדהמתי לגלות שכ-150 מהן הגיעו למזכרת בתיה, קנו ונהנו. היה לי ברור שיש לי כאן פורמט מנצח. לקולאז' סייל שאחריו (סאמר שיק) שהתקיים חודש אחריו הגיעו 350 נשים, הבנתי שאני צריכה לצאת מהסטודיו, שהכמויות רק יגדלו ויגדלו. את הקולאז' סייל השלישי עשיתי בחצר של חברה. הגיעו 2000 נשים. מאז הכמויות רק גדלות וגדלות, השמועות עוברות מפה לאוזן, חברה מביאה חברה. אני אחראית על הפרסום והשיווק ודואגת להפיץ את האירוע.

קולאז' סייל ראשון, יוני 2010. צילום : נעמי יוגב

האם היו קשיים בדרך?

הקושי הוא קבוע והוא חלק מהעניין. אני עובדת מאוד קשה, סביב השעון, עם הספקים של 5 אנשים שונים. אני לובשת סימולטנית כמה כובעים שונים. לפני אירוע אני כמעט שלא ישנה. זה לא בריא ולא מומלץ לאף אחד, אבל אני כבר מתורגלת בנושא וכנראה שגם נהנית לאתגר את עצמי.
אני מפיקה לבדי אירוע ענק בסטנדרט בין לאומי, בוחרת ומאתרת את המציגים בקפידה, מייעצת להם איך לשפר ולחדד מוצרים וקולקציות, אחראית באופן אישי ובלעדי על שיווקו והבאת הקהל, מעצבת את הקולקציות הפרטיות שלי, מייצרת אותן וגם מתחזקת משפחה ושתי ילדות קטנות.
אני תמיד מפחדת מסינדרום "הקיץ של אביה", שאף אחד לא יגיע למסיבה היפה שארגנתי. הפחד הזה הוא מנוע עצום והוא דוחף אותי לעבוד מאוד קשה. אף פעם לא לקפוא על שמרי. תמיד להמציא את עצמי מחדש, שהקסם יימשך.

קולאז' סייל שני, יולי 2010. צילום: נעה זיני

איך את מגלה את כל הכישרונות המופלאים שאת משתפת בקולאז'ים שלך?

אני יודעת לזהות מהר מאוד אם אני אוהבת משהו או לא. אני בעצמי מעצבת ונחשפת בעשייה שלי יום יום להמון מעצבים ומותגים. ברגע שמשהו מוצא חן בעיני אני מזמינה אותו להציג בקולאז' סייל. העין שלי זריזה מאוד ומנוסה. אני מחפשת מעצבים שמדברים אל ליבי, שכובשים אותו. אין בערך, אין קצת, זה כמו חומוס, או שעושים באהבה, או שלא עושים בכלל. 

למדתי להקשיב לאינטואיציה שלי. אני לא חושבת על מוצר במובן המסחרי שלו. מבחינתי אם זה משהו שאני יכולה לראות אותו בבית שלי, אני יכולה לראות אותו גם אצלי באירועים. למעשה בכל אירוע אני משתפת את המעצבים שאני צורכת באופן אישי.

קולאז' סייל בעמק יזרעאל, ינואר 2011. צילום: נעמי יוגב

איך את בוחרת מקום לקולאז'?

כחלק מהצלחתו של הפורמט החלטתי שאני רוצה להפתיע בכל פעם בלוקיישן אחר. היה לי חשוב שארגיש בו בבית וידעתי שזה חייב להיות מקום כפרי, עם אופי ותוכן.
מאוד קשה למצוא לוקיישן שמסוגל להכיל את כל מה שאירוע כזה דורש. שטח תצוגה, שטח חניה וגם איזה קסם, שיצדיק הגעה מרחוק. חשוב לי שהמבקרים לא יתאכזבו ורמת הציפיות שאני מייצרת היא גבוהה. לא פשוט לי למצוא לוקיישנים ראויים לארח.
אני נהנית להביא אנשים למקומות מיוחדים, שסביר להניח שהם לא שמעו עליהם והם לא היו מגיעים לשם לבד.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

האם את בוחרת קונספט מסוים לכל קולאז' או שיש קונספט כולל לכל הקולאז'ים? (או גם וגם?)

הקונספט משתנה מאירוע לאירוע, בהתאם לעונה, ללוקיישן, או להלך הרוח והענין האישי שלי. הקונספט משקף את מה שנמצא לי כרגע "על השולחן".

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

כיצד את מצליחה ליצור עניין שוב ושוב בכל קולאז'?

זה דווקא הדבר שהכי קל לי בכל הסיפור. אני צרכנית של תוכן, אני יצרנית של תוכן, אני תמיד מחפשת ואני הראשונה למצוא. אני לא מחפשת תכנים לקולאז' סייל, אני מחפשת תכנים שאני צורכת בחיי באופן אישי. ברגע שאני מזהה את אותם תכנים, אני מייצרת תמהיל מיוחד ורוקחת איתם חוויה. את החוויה הזו אני משתפת עם עוד נשים כמוני ונותנת להם אותה במתנה.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

האם (אני בטוחה שכן...) קיבלת פידבקים מרגשים/מפתיעים במיוחד בעקבות קולאז' סייל שערכת?

אני כל הזמן מקבלת פידבקים מהקהל שלי וזה מתדלק אותי ומעצים את הרצון שלי ליצר בכל פעם חוויה גדולה ומעשירה עוד יותר. אני נהנית לראות את הפנים של המבקרות באירועים שלי. אלפי נשים עם פנים זורחות. מחייכות.

אני מתרגשת לראות בנות שהגיעו לאירוע בפעם הראשונה ולא מאמינות למראה עיניהן. אני מתרגשת לראות את הבנות שחוזרות בכל פעם ומשתדלות לא לפספס אף אירוע. אני לא שוכחת פרצופים ואני לא שוכחת סיפורים שהן מספרות לי. המפגשים האלו מאוד מרגשים.
הבנות שעוקבות אחרי מכירות אותי מהבלוג שאני כותבת. הבלוג שלי הוא אישי והן מרגישות שהן חברות ותיקות. הקרבה שנוצרת במפגשים הללו היא מיידית, הן משתפות אותי בתחושות ורגשות שלהן וזה מאוד מרגש וגם מחמיא. מגיעות בנות ומחבקות אותי ודרך החיבוק אני מרגישה שנגעתי להם במקום חשוב.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

היכן יתקיים הקולאז' הנוכחי? כיצד גילית את המקום?

הקולאז' הקרוב יתקיים במקום חדש לגמרי, Eco, מתחם אירועים אקולוגי חדש, הממוקם בשמורת טבע על נחל חדרה. שמעתי על המקום מחמישה אנשים שונים שטרחו לידע אותי על המקום. הסתקרנתי, הרמתי טלפון, קבעתי פגישה והגעתי.
פגשתי מקום שריגש אותי ועורר אותי, שהצית את דמיוני. פגשתי את יוסי ואלון, היזמים של המתחם הזה והחיבור היה מידי ועוצמתי.
ראיתי בעיני רוחי את אירוע האביב משולב בפיקניק רומנטי, על שפת הנחל. ממש כמו בחו"ל. אני אוהבת שאנשים מגיעים למקום חדש בארץ ואומרים לי שהם מרגישים שהם בחו"ל.

קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

מי מציגות הפעם?

מעל שלושים מעצבות ויבואניות שונות. מתחומי עיצוב הבית, עיצוב לילדים ואופנה. מעצבות מרגשות ומוכשרות במיוחד.


על מה את עובדת בימים אלה? (מלבד הקולאז')


לפני כחצי שנה עברנו ממזכרת בתיה להרחבה של קיבוץ גבת, בעמק יזרעאל ובנינו בית צנוע ויפה, שמשקף את טעמנו ואת חיינו. זוהי תקופה מאוד מרגשת של המון התחלות חדשות.
את כל תהליך הבניה תיעדתי לכל אורכו וכעת אני שוקדת על בלוג בניה חדש, שיעלה בקרוב. בבלוג אשתף את קוראי בכל הלבטים, ההחלטות והבחירות שעשיתי, כל השיקולים ששקלתי וכל היישומים שיישמתי. יש לי הרבה שותפים לדרך, שסייעו, הדריכו ובנו וגם מורת דרך, הגר הולצמן, שליוותה אותי ופיקחה על הבניה, ממנה למדתי רבות ואת כל התהליך הזה אני עומדת לחשוף בקרוב מאוד.
גם את הסטודיו שלי הקמתי מחדש, בקיבוץ השכן יפעת. הסטודיו ממוקם במבנה האיזולטור הישן של הקיבוץ, מאחורי המרפאה ושימש בעברו כמתקן הבידוד לחולים המדבקים בקיבוץ. במהלך השבוע הסטודיו משמש אותי לצרכי העיצוב שלי ובסוף השבוע, בשישי ובשבת, אני פותחת אותו לקהל ומזמינה נשים נוספות אל תוך עולם התוכן הקסום שיצרתי לעצמי שם, משתפת אותן בעולמי ומאפשרת להן להתמלא בהשראה.
בחנות הסטודיו אני מציגה מוצרים שעיצבתי, תכשיטים וגלביות צבעוניות לנשים ולילדות וגם אוספי וינטאג' של חפצים שאני מלקטת בשווקים שונים בארץ ובעולם.


קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

בתור רודפת (ומגשימת) חלומות במשרה מלאה מה החלום הבא שלך?

החלומות שלי מתמקדים כרגע במישור העסקי. בתחום הזה אני אוהבת לשמור אותם עד הביצוע, לעצמי. לאחר שאני מגשימה אותם אני שמחה גם לשתף. אני אוהבת להפתיע ולחדש ויש קהל רב שעוקב אחר הפעילות שלי בדריכות. כיזמית ופורצת דרך אני לא מגלה מה התוכניות שלי מחשש להעתקות. אין לי בעיה שיעתיקו אותי שניה לאחר שפרצתי, אני מקבלת את זה כמשהו טבעי וגם כמחמאה.
מי שפוחד שיעתיקו אותו הוא מי שחושש שמשאביו יאזלו. שהצלחתו היא חד פעמית. שהוא לא יוכל להמציא וליצר רעיונות חדשים. אני יודעת שהיצירתיות שלי היא קודם כל בראש. והראש שלי רץ קדימה בקצב שאפילו לי קשה להשיג...
(:
אני חולמת להצליח לרוץ בקצב של הראש שלי, להגשים עוד ועוד רעיונות, פרויקטים ומוצרים. 

קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

מהו ההישג שאת מתגאה בו ביותר מבין הישגייך?

זאת שאלה קלה, משפחתי והבית שבניתי ביחד עם עידן בעלי. יש לנו שתי בנות משגעות, עלמה (בת 6) ונגה (בת 3), שהן פרטנריות מדהימות לחיים הללו. כמי שהתגרשה, נישאה מחדש והקימה משפחה בגיל מאוחר יחסית, אני יודעת עד כמה אני בת מזל שזכיתי להגשים את עצמי גם במישור הזה.


קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

כשאת מביטה לאחור, האם יש דבר מה עליו את מצטערת או שהיית עושה אחרת?

לא. אני עושה טעויות, כמו כל בן אדם אחר, אבל אני מסיקה מסקנות ולומדת מהר. ואני משתפרת ומחכימה, משתדלת לא לחזור עליהן, עדיף ליצר טעויות חדשות... (: תמיד עדיף ליצר דברים חדשים

קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

מי הקהל של הקולאז'?

בעיקר נשים, בכל הגילאים, נשים כמוני. מעצבות, נשות תקשורת, עצמאיות, בעלות מקצועות חופשיים, אמהות, נשים שאוהבות את מה שיש לעולם להציע להן ולא חוששות לקחת לעצמן את כל מה שטוב ויפה בעיניהן.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2013. צילום: סיון אסקיו

מהם שלושת הטיפים הכי טובים שתתני לאחיותייך החולמות?

להעיז לחלום. לחלום באמת, עד הסוף. בלי מעצורים ומגבלות. רוב האנשים מתפשרים כבר בשלב של החלום. לא עפים מספיק רחוק מפחד להתאכזב. מפחד שלא יצליחו ליישם את החלומות.

לעשות רק מה שאוהבים. לא להתפשר ולשם כך דרוש לא מעט אומץ וגם מעוף ויצירתיות. 

לשתף אחרים בחלומות שלכן. תתפלאו כמה אנשים יתגייסו ויסייעו לכן. חלומות מתגשמים מכיוונים בלתי צפויים.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2013. צילום: סיון אסקיו

אז הגעתם עד הנה ולכן מגיע לכם פרס!
עכשיו אני חושפת את כל הקלפים...
אלה הפריטים המשגעים שליקטתי לי לאורך השנים בקולאז' סייל.
ניתן בהחלט לומר שהם מצאו אצלי בית חם ואוהב.

:)

אוף...עכשיו באמת שקשה לי כבר לחכות!


רוצים לקרוא עוד על קרן והקולאז' סייל המופלא שלה?

היכנסו לכאן (ולא תרצו עוד לעזוב...)

↧

Follow Me

April 29, 2013, 1:03 pm
$
0
0

בחודשים האחרונים הודבק לי כינוי חדש שאני מחבבת במיוחד
"נברנית כפייתית"

...

אני ידועה כאחת שבחנות תעבור על כל ההיצע ולא תפספס אפילו פריט אחד.
אם תראו דמות מוכרת בסדרה כלשהיא בטלוויזיה
ותשאלו את עצמכם "מאיפה היא מוכרת לי?"
ככל הנראה שאדע את התשובה.

המוח שלי עמוס בפרטים לאו דווקא חיוניים או הכרחיים
אבל בהחלט משמחים ויפים.

כמובן שזה כולל את כל תחומי החיים
ביניהם גם האוקיינוס הבלתי נגמר הזה שנקרא אינטרנט
ובתוכו עולם הבלוגים שמרתק אותי במיוחד.

אז החלטתי שהגיע הזמן שאשתף אתכם בבלוגים שאני עוקבת אחריהם באדיקות
ובסוף הפוסט אני גם מציעה (במתנה! חינם אין כסף!) כמה דרכים פשוטות
בעזרתן תוכלו לעקוב יחד איתי ולהישאר תמיד בעניינים.

הבלוג הראשון נקרא 


ומכיוון שהוא בספרדית אני לא מבינה מילה
אבל זה באמת פרט שולי כי הצילומים שמופיעים בו הם כל כך מושלמים ומקסימים
שמי צריך יותר מזה?

el jardin rojo

הבלוג הבא נקרא


והוא מציג משפחות שונות ומגוונות בבתיהן.

ואילו בתים מופלאים!

לא איכפת לי שכל העניין נראה קצת מבויים...ואיך אפשר לגדל ככה ילדים?
אני מרשה לעצמי להישאב לעולם הפנטזיה וליהנות מכל רגע!

the socialite family

וכעת: miss moss

בלוג שרק לאחרונה התוודעתי אליו
והוא כולו שיקי ומגניב כזה שאין דברים כאלה!

ואני שואלת אתכם- מה עוד בחורה עם שאיפות של רוק-סטאר-דה-לה-שמטע צריכה בחיים?

miss moss


הוא בלוג D-I-Y חמוד ביותר עם המון צבע
שתמיד מעלה על פניי חיוך
(גם בימים אפורים במיוחד)

omiyage

habotai

הוא בדיוק ההיפך.
זהו בלוג יפני, עדין, רגוע ומהפנט בפשטותו.
האמירה האלמותית של האדריכל מיס ואן-דר-רוהה
Less is More
מעולם לא הייתה מפתה כל כך...

habotai

oh, my

הוא בלוג צעיר ורענן
עם המון ממתקים מעולם התקשורת החזותית.
ואני מאוהבת כמובן
:)

oh my design

וכעת אנחנו עוברים
למלכה האם של עולם הלייף סטייל בבלוגוספירה
הלוא היא הולי בקר
האמא של הבלוג הסופר-דופר משובח

decor8

אני לא מפספסת אף פוסט!
מה שמדהים בבלוג הזה הוא שהגברת פשוט לא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש
והאפשרות להצטרף אליה למסע מרתק בין תחומי עיצוב שונים ומגוונים ברחבי העולם
היא מין אפשרות כזו שפשוט אין שום סיכוי לסרב לה.

decor8

sf girl by bay

הוא בלוג שמתעדכן בתדירות מאד גבוהה ומציע את כל הסודות הנסתרים ביותר
של אחת הערים האהובות עליי בעולם כולו
סאן פרנסיסקו.

sf girl by bay

וכמובן שאי אפשר בלי קצת אופנה
נשגבת ובלתי ניתנת ללבישה בעליל...

the cult of style

מציע צילומי אופנה עוצרי נשימה
וגם טיפה'לה טקסטים פה ושם.

the cult of style

גם הבלוג

coco + kelley

הוא בלוג די חדש לי
ואני מאד נהנית לגלות אותו.
בניחוח מודרני וזרוק הוא מפיח משב רוח רענן
שאני כה זקוקה לו בימים מהבילים אלה.

coco kelley


הוא מין בלוג מואר שכזה.
עם צילומים על גבול השרופים מרוב חשיפה לאור יום לבן ומסנוור
והו! כמה שהאור הזה מקסים!

yvestown


מציג עיצובים מודרניים, סקנדינביים, נקיים וצבעוניים בדיוק במידה הנכונה.
הכל כמובן ארוז ב"לוק" חתיכי ומושך ביותר.

charlotte rivers


הוא הבייבי של שתי נשים מוכשרות ואמביציוזיות במיוחד
אנג'לה וברי.

השתיים מעבירות סדנאות השראה לבלוגריות ברחבי העולם.
הסדנאות הללו הן מאד מאד (מאד) מבוקשות ומתמלאות בהינד עפעף
ואני כה חולמת שהן יבחרו לבקר גם בארצנו הקטנטונת ביום מן הימים.
אני בוודאי אשריין לי מקום.

blogshop

ועכשיו בטח אתם שואלים את עצמכם

"איך לכל הרוחות והשדים עוקבים אחרי כל כך הרבה בלוגים בלי לאבד את הצפון?"

ובכן...שתי דרכים שאני יכולה להציע:

הראשונה- ליצור לוח פינטרסט שמאגד את כל הבלוגים שאתם מחבבים במיוחד.
הנה, ממש
כאן 
תוכלו לראות את הבלוגים שבחרתי "לנעוץ" עד כה.

אני מזמינה אתכם ללחוץ על כפתור ה- FOLLOW
ולהצטרף אליי במסעותיי אחר עוד בלוגים נפלאים ומשמחים מרחבי העולם
וגם מארצנו הקטנטונת ששופעת בלוגים שווים ביותר.

Blogs I Love on Pinterest

עוד דרך נפלאה להישאר בעניינים ולא לאבד את הראש
היא להתחבר
ל- Bloglovin
מכירים?
לא?! אז כדאי מאד שתכירו ועל הדרך אתם גם מוזמנים לעקוב אחריי...

Lula on Bloglovin

אני כמובן דואגת לעדכן כאן בבלוג מידי פעם אודות בלוגים חדשים שצדה עיני
ואני מנצלת את ההזדמנות להציע לכם להישאר מעודכנים
ולקבל הודעה מ- Lula ישירות למייל שלכם בכל פעם שמתעדכן פוסט.

איך עושים את זה?
בחלקו העליון של הבלוג, מצד ימין למעלה יש כפתור SUBMIT
כל שעליכם לעשות הוא להזין את כתובת המייל שלכם בתיבה וללחוץ על הכפתור.
אני תמיד שמחה לקבל חברים חדשים למועדון שלי
:)


Follow By Mail

עוד מקום בו אני מעדכנת בתגליות שלי ממסעות הנבירות שלי ברחבי ה-WWW הוא

דף הפייסבוק שלי

שצובר עוד ועוד חברים
וזה כמובן תמיד משמח!

Lula on Facebook

אז זה הכל.
מקווה שעשיתי לכם קצת סדר בעניינים
ושאולי טיפה'לה נידבקתם ממני בחיידק הנברנות הכפייתית.

עד הפעם הבאה...
נבירה נעימה לכולכם

:)

↧

מותירה חותם

May 5, 2013, 9:13 pm
$
0
0

רציתי לכתוב על טקסטיל
רציתי לכתוב על נייר
רציתי לכתוב על דפוס
רציתי לכתוב על שיטות מסורתיות לעומת שיטות מודרניות
רציתי לכתוב על הקסם הזה שקורה
כשפיסת בד לבנה מקבלת עליה הטבעה
והופכת לדבר חדש לחלוטין.

אז פניתי לשלוש יוצרות מוכשרות ונהדרות
שמתמחות בדיוק בתחומים הללו
וביקשתי שיחשפו בפנינו מעט מקסמיהן.



אסתר ילוז
היא מעצבת טקסטיל שחיה כיום בארה"ב.
נתקלתי בעבודותיה דרך חשבון האינסטגרם שלה ומיד נשביתי בקסמן.
אני אוהבת את הצורות שהיא יוצרת מפרחי בר ועלים.
יש בהן רוך ועוצמה שמשולבים באופן רגיש מרגש.

הנה מה שאסתר מספרת:

ההתחלה - תמיד אהבתי לצייר ואומנות הייתה "MY THING", הדבר שידעתי שאני רוצה ויודעת לעשות אבל איך ולמה לקח לי כמה שנים לגלות.
התחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה אומנות ואחרי שנה אופיר, בעלי (בזמנו היינו חברים), התקבל לשנקר. 

החלטנו שאנחנו עוברים ביחד מחיפה לרמת גן הוא ללמוד עיצוב תעשייתי ואני להמשיך לחפש מה אני רוצה לעשות, שמעתי על מחלקה לעיצוב טקסטיל וזה פשוט התחבר, פעם ראשונה שנכנסתי לחדר הדפסה ידעתי "שהגעתי הביתה". 



הכל היה מלא צבעים וחומרים ומצאתי דרך להפוך את האומנות שלי ליצירה רב תכליתית! פשוט התאהבתי במקום וידעתי שאחרי הלימודים אני רוצה לפתוח סטודיו להדפסה!

פרויקט הגמר שלי היה דפוסים על עם צבען מיוחד שגרם לבדים להחליף צבע ביחס לחום ואור, הדימויים שהדפסתי היו של פרחי בר ארצישראלים שאספתי באדיקות מהסביבה הקרובה שלי גבעת נפוליאון (בפארק הירקון) ומהמושב בו גדלתי בגליל התחתון-הזורעים.

ניתן לראות עוד על פרויקט הגמרבאתר שלי
עשיתי גם פרוייקטלגלריה לעיצוב פרדיגמה של כיסאות שמצאתי ושיפצתי
משוק הפשפשים וציפינו אותם עם הבדים שהדפסתי בפרוייקט גמר.




לפני שנה וחצי בערך עברנו עם סאם הכלב שלנו לארה"ב ופתחנו את הסטודיו החדש שלנו לדפוס ועיצוב טקסטיל.

אני מוצאת שאני עדיין הכי מושפעת מפרחי וצמחי בר וזה מה שמניע את היצירה שלי... אפילו שמאוד קר פה באפ סטייט ניו יורק ובחורף כלום לא צומח. עכשיו הכל לאט לאט מתחיל ללבלב ואני עוד מעט אתחיל לצאת לקטוף לאסוף ולקטלג צמחים לאימג' בנק חדש שממנו אני אבנה את קולקציית הפרינטים הבאה. ככה יוצא שאני עובדת לפי העונות.




הקיץ הזה אנחנו הולכים להשתתף בפסטיבלים שונים כמו The Renegade Craft Fair

וגם מתחילים למכור בשוק איכרים מקומי

ונראה לאן החיים ייקחו אותנו. 
 אנחנו קוראים לכל הנסיעה הזאת -leap of faith אז ימים יגידו.

בינתיים אנחנו מאושרים שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו אוהבים בצורה פשוטה ונאמנה לנו.




חמוטל אלעד

(הלוא היא חמוטלת)
מייצרת אלמנטים מינימליסטיים ומרשימים בפשטותם החכמה.
אני אוהבת את הביטחון, את השקט וגם את חוש ההומור שמבליח בעבודותיה.
מין חיוך קטן עם קריצה.

ניתן למצוא בחנות האטסישל חמוטל כריות שיוסיפו בדיוק את הנגיעה הנכונה לבית
וגם מוצרי נייר ממכרים.

כדאי כמובן לעקוב גם אחר דף הפייסבוק של חמוטלת

צילום : איה וינד

וזהו סיפורה של חמוטל:

הרומן שלי עם עיצוב בכלל ונייר בפרט התחיל בתיכון.
למדתי עיצוב גרפי בבוקר ובערבים עבדתי בפיקסליין, חנות למוצרי אמנות בראשון לציון.

שם למדתי לחתוך ישר ונקי עם סכין חיתוך ויותר מזה, למדתי שאני ממש נהנית לחתוך ישר ונקי.


צילום : איה וינד

אחרי הלימודים במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר עבדתי בסטודיו מופלא באחד ממפעלי האריגה האחרונים הארץ, רמטקס.

האפשרות לעצב בד במחשב ולאחוז אותו עוד באותו היום, לעומת שליחת תיק מוצר לקצה השני של העולם ולקוות לטוב היא מדהימה בעיני.


צילום : איה וינד

אני אוהבת טקסטיל ומתרגשת מבדים ארוגים. אני מסוגלת להתבונן שעות בפיסת בד קטנטנה רק כדי לנתח איך היא בנויה.

ברמטקס עבדתי שנתיים ולאחר שיצאתי לחופשת לידה עם גל החלטתי החלטה אמיצה לצאת לדרך עצמאית, לזנוח את מסך המחשב, לחזור לסכין החיתוך והעיפרון ולפתוח מותג משלי.


צילום : איה וינד

במהלך חופשת הלידה גיליתי את Etsy
מצאתי חנויות מדהימות של יוצרות ויוצרים מוכשרים ובינלאומיים אשר אינם מתחייבים לקולקציה אחידה ומסחרית.
הקו המקשר בין המוצרים הוא כתב היד הייחודי של המעצבים.

החלטתי שזה המקום שבו אוכל לשלב בין טקסטיל ומוצרי נייר.


צילום : איה וינד

הוצאתי מהבוידעם כמה איורים וצילומים ואט אט התגבשה לה קולקציה. טוב, לא בדיוק קולקציה, יותר אוסף אקלקטי של איורים וצילומים שלי מתקופות שונות שגיבשתי לכדי מוצרים. 
אני מאוד אוהבת עיצוב יפני וסקנדינבי ומושפעת גם מ"דלות החומר" הישראלית האופיינית לשנות ה- 80 בישראל, כתבתי אקלקטי? (:


צילום : איה וינד

אחד האתגרים שלי כמעצבת הוא השמירה על איכות הסביבה. אני מאמינה כי למעצבים אחריות רבה ועליהם לבחור בתבונה באלו חומרים להשתמש והיכן לייצר; כיום אני מייצרת את מרבית המוצרים בעצמי בעבודת יד, כמו כן אני מרבה להשתמש בחומרים ממוחזרים וברי קיימא ונהנית לשתף פעולה עם בעלי מלאכה מקומיים נוספים.


צילום : איה וינד

אני מנצלת את ההזדמנות לספר לכם על שיתוף פעולה עם מעצבת התכשיטים נועה שרון, אנו מציעות חבילות מיוחדות לרכישה ברשת, הכוללות פריטים אשר מיוצרים על ידי שתינו ומשלימים היטב אחד את השני, אפשר למצוא את החבילות בשתי החנויות באטסי.

צילום : איה וינד


שירלי רוב

עובדת בטכניקות שונות ומגוונות, כל אחת יותר מדהימה מקודמתה.
היא עוסקת בדפוס ידני ובדפוס דיגיטלי, ברקמה ומייצרת עיבודי טקסטיל מפתיעים ונהדרים.


שירלי מספרת:


אני מעצבת טקסטיל , בת 30 וגרה בתל אביב עם בעלי איל.
עברנו לעיר מקרית מוצקין לפני 8 שנים כדי ללמוד בשנקר- אני עיצוב טקסטיל ואיל עיצוב גרפי.




אני משתמשת בעבודה שלי בטכניקות שונות- הדפס משי, הדפס דיגיטלי, רקמה וצביעה ומקפידה לעבוד עם חומרים טבעיים כמו כותנה, פשתן וקנבס.






את כריות הכלבים (והחתול) הדפסתי בעבודת יד בדפוס משי, בהבלטה דמוית רקמה.
כריות האוריגמי לעומתן, החלו בעבודת יד בפיתוח הפטרן ועברו לדפוס דיגיטלי.
שעוני הקיר (ניתן לראות בחנות האטסי), השרשראות וכרטיסי הברכה רקומים כולם בעבודת יד.




הייתי חייבת להציג עוד שתי עבודות של שירלי
שלדעתי מבטאות היטב נקודת מבט סקרנית וחדשנית
ויכולת ייחודית של ניתוח ועיבוד החומר.



העבודה העליונה היא ייצור של תכשיטים מרצועות של תחבושות.
הבד ממש מקבל חיים תחת ידיה החכמות של שירלי.


העבודה הזו היא עיצוב של מטריה שונה ויוצאת דופן.
אני אוהבת את הקומפוזיציה שיצרה שירלי
ועוד יותר את ציפורי הבד שבולטות וכאילו מתעופפות על פני גוף המטרייה.


ואם כל זה עושה לכם חשק וגורם לעיקצוץ באצבעות
תוכלו להירשם לסדנאות הדפס שונות, לדוגמא:
בסדנת בעלי המלאכה בתל אביב
ובסדנא לטקסטיל ליד הכינרת.
שווה!

↧
Viewing all 112 articles
Browse latest View live
Search