ארץ הגעגוע

הוֹ, פַּעֲמוֹן שֶׁל הַכְּפָר שֶׁלִּי, כּוֹאֵב בְּאַחַר־הַצָּהֳרַיִם הַשָּׁלֵו, כָּל צִלְצוּל שֶׁלְּךָ נִשְׁמָע בְּתוֹךְ נַפְשִׁי. וְקוֹלְךָ הַנִּשְׁמָע כֹּה אִטִּי, נִשְׁמָע עָצוּב כָּל־כָּךְ מִן הַחַיִּים, שֶׁכְּבָר לַהַלְמוּת הָרִאשׁוֹנָה יֵשׁ צְלִיל שֶׁל חֲזָרָה. כְּכָל שֶׁאַתָּה קָרוֹב אֵלַי כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵף, תּוֹעֶה תָּמִיד אַתָּה עֲבוּרִי כַּחֲלוֹם וְנִשְׁמָע לִי בַּנְּשָׁמָה