להפוך את הלימון ללימונדה
להפוך את הלימון ללימונדה מאז העליתי את פרויקט "חשופה" שלי לאוויר העולם (הווירטואלי וגם הממשי), הוצפתי בשטף מרענן ומרווה של תגובות מפרגנות, אוהבות, מחבקות, נעימות. מאד נעימות. והנה היום נתקלתי בתגובה...
View Articleהאגו הזה
האגו הזה. מה עושים איתו?מה עושים בו? את קמה בבוקר. הוא שם.את שוטפת פנים. הוא שם.את מחבקת את ילדייך. הוא שם.את נושמת. הוא שם. הוא לא מרפה.הקללה שלי. הברכה שלי. אז אסדר את הבית. אחזיר את הצעצועים...
View Articleהתחלות
כשאני כותבת על התחלות, אני דווקא מתחילה מהסוף. בשבוע שעבר צילמתי אישה בת 102(!) איך הגעתי אליה? עוד אפרט בהמשך. אנחנו הרי מתחילות מהסוף, לא? שאלתי אותה מהו הסוד לאריכות ימים. היא חשבה כמה רגעים...
View Articleאני אוהבת
אני אוהבת את העיר. אני אוהבת פיח, בניינים אפורים, טיח מתקלף, המולה סואנת, אמריקנו בשדרה, אנונימיות אורבנית. אני אוהבת בית. לשבת בשיכול רגליים על ספה ולבהות או לתקתק במרץ במחשב או ללטף שיער קצרצר של...
View Articleאתבונן
איך מנסחים מין תודה כזו שבאה מעומק מעמקי הלב והנשמה?הרי מדובר כולה בארבע אותיות קטנות : ת ו ד ה . מילה מתעתעת, צנועה ופשוטה שנוצרת בתוכה זר מרהיב של פרחי אביב, מלבלבים במלוא תפארתם. אחרי שנזרעו הזרעים,...
View Articleנסים ונפלאות
שלום לכן חברות, ושלום לכם חברים אני שמחה, נרגשת ומתכבדת לפתוח את הפוסט הזה בהזמנה חגיגית! ביום חמישי הקרוב ה- 6.4 תיערך מסיבת השקה ומיני-תערוכה לכבוד צאת הספר שלי "חשופה - Exposed" בגלריה ארטמיסיה...
View Articleחמש עשרה דקות
אירוח בתכנית "בוקר חם" (תוכלו לראות אותי כאן ב-1:07:45) חמש עשרה דקות חלילים וכינורות בסך הכל רוצה להיות אחת שיזכרו תני חיוך נוצץ סוף בלון להתפוצץ לא כדאי להתאמץ בכל מקרה מתוך "חמש עשרה דקות" / אסף...
View Articleמכתב לילדה אהובה
מכתב לילדה אהובה תראי, רק התחלנו להכיר זו את זו, להתקרב, וכבר אנחנו נפרדות. במשך שמונה שבועות נפגשנו. שבוע אחר שבוע. ימי שני ב-15:00. שעה אחת, מקודשת, בה את מובילה, את קובעת, את בוחרת. אפילו שלפעמים זה...
View Articleארץ הגעגוע
הוֹ, פַּעֲמוֹן שֶׁל הַכְּפָר שֶׁלִּי, כּוֹאֵב בְּאַחַר־הַצָּהֳרַיִם הַשָּׁלֵו, כָּל צִלְצוּל שֶׁלְּךָ נִשְׁמָע בְּתוֹךְ נַפְשִׁי. וְקוֹלְךָ הַנִּשְׁמָע כֹּה אִטִּי, נִשְׁמָע עָצוּב כָּל־כָּךְ מִן...
View Articleלהסיר את המסיכה
פעם, מזמן, כתבתי כך: "גם אני לפעמים מרגישה קצת כמו לולה מיי הקטנה שמשתוקקת לעגילי טיפאני'ס עדינים. שבונה לעצמה פרסונה, אלטר אגו, וחוצה את רחובות ניו יורק עטויה במסיכה. הבלוג הזה הוא האלטר אגו שלי והוא...
View Articleהודו כי טוב
"אמא, בואי ניסע להודו"משפט שהתגלגל אל המרחב והתקבל בזרועות פתוחות. אף פעם אין "זמן טוב"לנסוע להודו. בטח לא כשיש לך ילדים קטנים, גבר טרוד וקריירה מתפתחת. אבל המשפט הזה היה פשוט חייב להתגלגל החוצה....
View Articleקייטנת קיץ
יש מקומות שהם אוויר לנשימה, משב רוח מלטף ורענן. כזה הוא הסטודיו של מיכאלה ששוכן אי-כאן בקיבוץ ברקאי. ארבעה קירות שעוטפים בקרבם עושר של צבעים, טקסטורות, ידע ורגש. בקיץ הקרוב, בחודש יולי שבא עלינו...
View Article